ג'ק מאוהב ביקורת סרט

Jack Goes Boating Movie Review

מור קומפני על "ג'ק מאוהב":
"דרמה חכמה שמדגישה את האיכויות של פיליפ סימור הופמן המנוח"

סרט ארכיון שתף/י

משחק פיליפ סימור הופמן, איימי ראיין במאי/ת פיליפ סימור הופמן

דרמה

ביקורת סרט לג'ק מאוהב מאת מור קומפני | מבקרת קולנוע

ציון המבקר

"פשוט ומרגש"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

6.9/10

היכן תצפו?

בקולנוע

71.4% בבית

14.3% לא אצפה

14.3%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

חמש שנים חלפו מאז עלה "ג'ק מאוהב", הסרט היחיד עליו חתום פיליפ סימור הופמן כבמאי, למסכים. כעבור חמש השנים האלה מגיע הסרט למסכים הישראלים כמחווה של המפיץ בני שוילי לשחקן המנוח, שהיה אהוב עליו כל כך. לו ביקורת זו הייתה נכתבת בסמוך למועד יציאתו של הסרט במקור, סביר שהייתה מתייחסת פחות בסלחנות לנקודות החולשה בו, או שמא לא הייתה נגועה בערגה נוסטלגית לשחקן הענק. ובכל זאת, המועד הוא המועד וכך מפציע "ג'ק מאוהב" בדיוק כדי להזכיר לנו שככל הנראה לא יהיו לנו עוד שחקנים כאלה, גם אם סרטים כאלו דווקא ישנם חדשות לבקרים.הסרט מביא את סיפורו של נהג לימוזינה בודד בשם ג'ק, שמתאהב בידידה השברירית של חבריו (איימי ראיין), ונחוש לנהל איתה מערכת יחסים. החברים (ג'ון אורטיז ודפני רובין וגה) נחושים גם הם לשדך בין השניים, אלא שאט אט מתגלה הסיבה האמיתית לעיסוק המרובה שלהם בחיי האהבה של ג'ק.

התסריט מבוסס על המחזה של רוברט גלאודיני, שגם בו גילם הופמן את התפקיד הראשי, ואכן הוא מכיל מידה רבה של תיאטרליות, לפרקים מעושה מידי. אבל הבימוי העדין והמדויק של הופמן מפרק את הסיטואציות לסצנות אמינות, אנושיות ונוגעות למדי. הופמן מתמקד בצילומי תקריב ובדיאלוגים כדי ליצור מימד כמה שיותר אנושי ובר הזדהות. זה עובד לו מצוין. מעל לכל בולטת הכמיהה של הדמויות למי שיאהב אותם ויידע להכיל אותם, גם כשמודל האהבה והזוגיות כפי שדמיינו אותו מתפרק מול עיניהם.מעל לכל בולט המשחק המדהים של הופמן, אולי השחקן הגדול ביותר של דורנו, אלוף המימיקה והניואנסים הקטנים. במשך רוב הקריירה שלו גילם הופמן דמויות תלושות, בודדות, מעט מוזרות ומקוריות בהצלחה רבה, וגם כאן הוא מצליח להפיח בג'ק המשונה חיים שכל צופה יכול להזדהות איתם, גם אם הוא רחוק שנות אור מקווי האופי המתארים של הדמות.

איימי ראיין, ג'ון אורטיז ודפני רובין וגה לא מצליחים להגיע לתצוגת המשחק האמינה והמדויקת של הופמן, אבל עושים עבודה לא רעה בזכות עצמם, שמוכיחה שגם סרט שמביא סיפור לא מאוד מקורי יכול להינצל בזכות שחקנים טובים ודגשים נכונים מצד הבמאי.עוד כדאי לשים לב לדמות שמגלמת ראיין, כיוון שהיא מציגה אישה שברירית שחווה, כמו מרבית הנשים בעולם, הטרדות מיניות על בסיס יומי. הסרט מציג את החברה החוטאת בחוסר אמונה כלפי הנפגעות, אך גם מציין לטובה את הדמות הרגישה שמסרבת לשתוק ולהעלים עין מהנושא.בסופו של דבר לא מדובר בסרט מאוד מקורי וייחודי, אבל בהחלט שווה לצפות בדרמה הקטנה והנוגעת הזו ולו רק כדי להתרפק על הזיכרונות מהמשחק האדיר של הופמן, לבחון כיצד הוא מתרגם את הדקויות שלו כשחקן לעולם הבימוי ובעיקר כדי להבין איך יוצרים סרט רומנטי שאינו נגוע בקיטש מזוקק.

מור קומפני | מבקרת קולנוע

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י