אני לא מכיר את כל המי ומי בתרבות הצרפתית. אפילו את המי אני לא מכיר. אז רק מקריאה שהשחקנית הראשית בסרט הגיעה לכאן הישר מזכייתה בתכנית The Voice גרסת צרפת, כבר זה היה צריך להרתיע אותי. זה כמו למצוא כוכב ריאליטי ישראלי ולבנות סביבו סט מוזמן. עטיפה מסחרית. אבל איכשהו, "משפחת בלייה" נמנע מזה. לואן אמרה, השחקנית הראשית, מפגינה הרבה אנרגיה מידבקת, והיא שולטת היטב בשינויי מצבי הרוח של נערה מתבגרת. היא הציר שסביבו הכל מסתובב, והיא מחזיקה את הסרט על כתפיה בעוז. וכן, היא שרה בסרט לא מעט, אבל הבמאי נמנע מהעמדות מלאכותיות (Set Pieces) המיועדות כדי להפגין את כשרון השירה שלה. הכל כאן יושב בדיוק במקום, ואף קטע שירה לא מיותר כאן.
וכמובן ששיר הסיום, Je Vole (אני עפה), הוא מטאפורה שקופה, מה זה שקופה, לגוזל שגדל, מצא את קולו, ועף מהקן, אבל בגלל הכנות של יוצרי הסרט הזה, שחקניו, וההליכה פנימה אל תוך הנשמה, משהו שם בכל זאת עובד. אז אני סולח על הנסיון להפוך את הסרט הזה קצת בכוח לקומדיה (עם כמה בדיחות סקס מביכות), ועל המשחק הקצת מוגזם של ההורים (כן, הם חייבים לדבר עם הידיים, אבל הם עושים את זה במימיקה קצת בוטה מדי), ועל כך שהסיפור הפוליטי של ההורים לא מגיע לסיומו (נכון, זה סיפור משנה, אבל משהו שם נשאר באוויר).
איתן 
הביקורות על סרט זה מוגזמות בהתחשב בזה שזה הסרט הכי יפה שציפיתי בו אי פעם, ושהמליצו לי חבריי בחום.
סרט מיוחד, משעשע, מרגש וחווייתי!
חיפשתי עכשיו את השיר ששרו כדואט והגעתי לבלוג שלך, איתן. (אולי תוכל לעזור לי לאתרו).
בצהרי היום ובדיוק היום צפיתי מצאתי את עצמי דומעת מהתרגשות פעם אחר פעם במהלך הסרט. שמחה מאד שצפיתי בו, למרות כאב הראש שצמח מרוב הדמע. השחקנית מתוקה, מעולה ומשכנעת שהיא באמת מי שהיא מגלמת. כיף שהיא קבלה את התפקיד לפני שרזתה, כך היא אמינה אף יותר בתפקיד הגולם לפני הפיכתו לפרפר. בכלל הקאסט מצויין. (לא ידעתי בעת הצפייה שהכוכבת היא זוכת The Voice צרפת).
לפני הצפייה, ראיתי ביקורת שדיברה על היות הסרט צפוי. חשבתי לעצמי: אז מה אם הסוף צפוי, האם לא ניתן להעביר את הסיפור בצורה שעדיין יהיה מעניין לעקוב אחרי ההתפתחויות?! הבמאי הצליח לעשות זאת בכישרון ותוך הסבת עונג גדול לי כצופה.
גם תמונות הנוף היפות הרחיבו את הלב ותרמו לספיגת הסיפור באהבה.
אפילו ויכוח תרבותי נולד כתוצאה מצפיה בסרט. אימי, שראתה את הסרט עוד קודם, טענה שסיפור הבחירות מיותר ואילו אני חשבתי שהוא מעמיק את תחושת האובדן של ההורים, באין מי שיתרגם אותם ויעדן את הדברים בעת הצורך.
בקיצור, אני אהבתי. מי שאוהב סיפור קטן, אך מלא בשמחה ואהבת אדם, מוזמן לצפות במשפחת בלייה.
————————–
איתן לקייטי: מסכים. צפוי זה לא אומר שזה סרט לא טוב. צפוי, כמו שהוחלט ע"י הבמאי לשים בפי זוג האוהבים דווקא את השיר "אוהב אותך" (הנה לינק לגרסה של מישל סארדו מיו-טיוב, בתרגום לאנגלית. לטעמי, הגרסה של לואן אמרה בסרט טובה יותר).
לגבי הויכוח שלך עם אמא שלך: אני לא בטוח שסיפור הבחירות מיותר, רק חבל לי שהוא לא נסגר כמו שצריך בסרט, והתסריט השאיר אותו ככה באויר. חוץ מזה, "משפחת בלייה" בעיניי סרט מרגש ויפה, למרות שצפוי.
יו, איזה יופי. חן חן על הלינק. ומסכימה. הגרסה לשיר בסרט טובה יותר ונוגעת הרבה יותר. הביצוע בלינק נותן תחושה של ביצוע לפני אולם ענק ולכן לא חסר בו פאתוס. הביצוע בסרט הוא מלא עוצמה, דווקא מתוך כך שלא צועקים אותו ובכלל לדואט, ככזה, יש איכויות נוספות שתורמות לתחושות שהשיר בעביר בי.
אגב, בעיני לא צפוי היה לתת לשני הצעירים לשיר שיר שהשורה הראשונה שלו מתייחסת לרוזן דה סאד ובשורה הבאה מוזכרות זונות הנמל, גם אם הוא שיר אהבה. (גילוי נאות: אין לי מושג בצרפתית, אך זה היה התרגום :))
סתם לידיעה, עוד לפני שקיבלתי תגובה, צרפתי אותך למועדפים שלי.
ובלי קשר, לגמרי במקרה יצא לי החודש לצפות ב-4 סרטים. לבטח אתלבט מחרתיים מי הטוב ביניהם ואם יש מקום בכלל להעמיד אותם לדירוג אישי. אך מסקרן אותי לבדוק אם כתבת עליהם ביקורת ואם אני מסכימה איתך.