פסטיבל דוקאביב נמשך עד שבת, מחרתיים, אבל הפרסים בתחרות חולקו כבר אתמול. "קרדיט לרצח", זכה בפרס הצילום (מוצדק לטעמי). באספקטים אחרים קצת פחות התלהבתי מהסרט הזה. הנה כ-300 מילה על מה שחשבתי על "קרדיט לרצח":

יש לפעמים סרטים כאלו שאני נוהג להגיד עליהם שהם יפים מדי. "קרדיט לרצח" הוא אחד כזה.

והוא באמת יפה. מצולם נפלא, ערוך בקצב מדוד, לוקח אותי ביד בצורה בטוחה ושקולה, מסביר לי הכל, מפתח את סיפור החקירה הזה הזה שלב אחר שלב בסבלנות. הכל ממש טוב בסרט הזה. ובאיזשהו מקום הסרט הזה רוסי מאוד, לא רק בשפה שלו. הזמן שהוא לוקח, החשיבה שלו, מצד אחד יש בה אפילו רגעים של פיוט, ומצד שני, הוא לא עוזב את קרקע המציאות.

אז אם הכל כל כך טוב, מה לא טוב?

זה בדיוק מה שהפריע לי. "קרדיט לרצח" יוצא מתוך סיפור רצח סטייל דעאש של בחור צעיר ותמים שפשוט היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, והסיפור הספיציפי הזה מתפתח לכדי חקירה וחשיפה של כל הקבוצות הניאו-נאציות שפועלות ברוסיה של היום, כל הפוליטיקה המתלווה לפעילות של הקבוצות השונות, היריבויות השונות, ואיך, בסופו של דבר, כל הפעילות של כל הקבוצות האלו נשלטות ע"י איזה פוטין אחד שמסובב את כולם על האצבע הקטנה שלו. אז יש כאן סיפור די מדהים. אבל זה סרט שמסרב להדהים. יש בו איזשהו רוגע. אין בו מעורבות רגשית של הבמאי (הוא חוקר, אבל הוא לא מעורב אישית בסיפור). זה כמו פרק משוכלל של "חוק וסדר". סרט פרוצדורות. מרתק, מעניין, אבל לא מרגש.

ויותר מכך – הסגנון של הסרט הזה לא דומה בכלל לסרט דוקומנטרי. הצילום מוקפד מאוד. העריכה מדויקת מאוד. לא מרגישים בכלל שמדובר בתיעוד של אירועים אמיתיים. בלא מעט רגעים ניקרה בראשי השאלה – רגע, איפה הצלם? ולמה לא מפריע לאף אחד שיש צלם בסצינה? ואולי יש 2 צלמים (בלא מעט שיחות העריכה חותכת בין הדוברים, כאילו היה זה סרט עלילתי מבוים לעילא)? אז אם אני צריך לקבל תמונה די מדהימה של קבוצות השנאה ברוסיה של היום, העובדה שהסרט הזה מסוגנן מאוד מביאה אותי לחשוב ש"הי, זה רק סרט". ההתרחקות מהסגנון הדוקומנטרי מנעימה מאוד את הצפייה, אבל, באופן פרדוקסלי, מקהה את האפקט, כמעט אפשר לומר מסרסת אותו, כי נושא שכזה, להרגשתי, דורש סגנון צילום של גרילה, אבל הסרט הזה, כמו שאמרתי בהתחלה, יפה מדי.

אז בסופו של דבר, "קרדיט לרצח" הוא סרט מרשים מאוד. וזאת בדיוק הבעיה שלי איתו.

הקרנה נוספת של "קרדיט לרצח"

בשבת, ה-16/05.

איתן ווייץ

עקבו אחרי בטוויטר, או צרו איתי קשר במייל: Eithanwe@012.net.il

תודה שבאתם וקראתם. אשמח לארח אתכם שוב בבלוג שלי, בכתובת: Eithan.co.il