שתף קטע נבחר

כישלון ידוע מראש

ב"מבצע ואלקירי", בריאן סינגר מסתפק בסקירה טכנית ושטחית של ניסיון ההתנקשות בחייו של אדולף היטלר. מי שמכיר את סוף הסיפור, יתקשה למצוא עניין בעלילה המייגעת של הסרט


 

שיחזור קולנועי של אירוע היסטורי נושא בתוכו לא מעט מלכודות. פרספקטיבות שונות מקנות לאירועים הסטורים משמעות שונה וגוררות, לא אחת, מחלוקות חריפות. אך הפיתרון המוצג ב"מבצע ואלקירי" הוא הגרוע מכל – הצגה סטרילית של אירוע היסטורי ככרוניקה. ללא הרקע הפסיכולוגי והאידיאולוגי, אין לדמויות ולסיטואציה המוצגת את המורכבות הנדרשת, ואנו נותרים עם משחק חלול בכלים הנעים על לוח שחמט.

 

גיבור הסיפור הוא הקולונל קלאוס גראף שנק פון שטאופנברג (טום קרוז), מי שפיקד על מבצע ואלקירי – מהלך ששילב בין ניסיון חיסול של היטלר ב-20 ביולי 1944 ומבצע צבאי להפעלת כוחות המילואים של הצבא הגרמני בכדי למנוע מגסטאפו ומה-SS להשתלט מחדש על מוקדי הכוח לאחר ההתנקשות.

 

פון שטאופנברג, בן לאריסטוקרטיה גרמנית ונצר למסורת משפחתית של שירות בצבא הגרמני, נפצע קשות שנה קודם לכן בזמן ששרת תחת רומל בתוניסיה וכוחותיו הופצצו על-ידי חייל האוויר הבריטי. ללא עין, ללא יד, וללא שתי אצבעות מידו האחרת, פון שטאופנברג הפך לסמל נדרש לעוז הרוח ולגדלות הנפש הגרמנית בתקופה שחורה זו.

 

"ואלקירי" היה האחרון בסדרה של 15 ניסיונות התנקשות בהיטלר. המבצע היה קרוב להצלחה, התכנון היה קפדני ואלמלא שולחן גרמני סורר שעוביו בלם את הדף מזוודת הנפץ, היה לו סיכוי טוב להצליח. בעקבות הכישלון, 700 אנשים נעצרו ו-200 הוצאו להורג.

 

גם שותפיו של שטאופנברג למבצע שילבו בין רקע אריסטוקראטי וקריירה צבאית. מייג'ור גנרל הננינג פון טרסקאו (קנת' בראנה), שכשל בניסיון חיסול של היטלר באמצעות בקבוק נפץ ב-43', גייס את שטאופנברג שנודע בכישרון הארגון שלו לניהול הסיבוב הבא. שותפים נוספים שפעלו בעבר יחד עם טרסקאו היו גם הגנרל לודוויג בק (טרנס סטאמפ) והגנרל פרידריך אולבריכט (ביל ניי).


ניי וקרוז. העובדות הופכות גמישות, לצורך האדרת הגיבור

 

המרכזיות של פון שטאופנברג בגרסה המוצגת באירועי הסרט מותירה את שאר הדמויות, ובמיוחד אולבריכט הנרפה (שבפועל היה מפקדו הישיר של שטאופנברג וכך גם נתפס על ידו), כרקע פסיבי לאופן בו האחרון ניהל את המבצע. השילוב של מבצע ואלקירי בניסיונות ההתנקשות בהיטלר התקיים בתכנונים כבר מ-1942. בסרט מוצג רעיון זה כאילו זו הברקה שעלתה ממוחו של קרוז, סליחה, שטאופנברג, בעודו מאזין ל"דהרת הוואלקירות" של ואגנר – אותו קטע מוזיקלי משומש עד זרא (בקולנוע האמריקאי), שכאן נעשה בו שימוש נלעג במיוחד.

 

העיוותים הקטנים בתיאור העובדות ההיסטוריות לא יכולים להיפתר בטענה שמדובר בסרט הוליוודי או בצורך לרכז את ההילה בדמות המרכזית. שטאופנברג הצטרף בשלב מאוחר. עד 1943 הוא התנגד להיטלר האדם, אך המשיך לתמוך בו כל עוד חשב שיוכל להוביל לניצחון. למעשה, למעט פון טרסקאו, שהונע מתחושת זוועה מוסרית, המניע של הקושרים היה בעיקרו לאומני ושמרני: להציל את גרמניה מהחורבן המוחלט אליו דחף היטלר.

 

המורכבות האידיאולוגית של עמדת הקושרים שוטחה בעבור ההאדרה של גיבור הסרט. יתכן שבריאן סינגר, במאי הסרט, לא רצה לעצבן את הגרמנים בפרשנות מורכבת של הדמויות, אך עולה החשד שגם לו היה מעז, לא בטוח שהיה מצליח בהצגה מעמיקה יותר של מניעי הדמויות.

 

השואה הולכת איתו

סינגר היהודי פיתח מילדות משיכה מוכחת לקסם האפל של הנאציזם. בגיל הנעורים הוא צילם בחצר בית הוריו סרטים על מלחמת העולם השניה במצלמת 8 מילימטר. בסרטו השלישי, "תלמיד מצטיין מדי" (1998), מתפתחת מערכת יחסים בין תלמיד תיכון אמריקאי (בראד רנפרו) ופושע מלחמה נאצי (איאן מק'קלן) שמצא מסתור בעיר מגוריו.


"מבצע ואלקירי". אוסף תנועות מייגע שנע לקראת סוף ידוע מראש

 

הנער סוחט את הפושע, מוקסם מתיאוריו האפלים, ונפשו הולכת ומתעוותת בצל תיאורים אלו. הניסיון לאזן מוסרית ולגאול את נפש הנער בסוף הסרט רחוק מלשכנע. בדיעבד נראה שעלילת סרט זה היא סוג של וידוי ביוגרפי מצד סינגר על המשיכה לאפילה הנאצית ועל סכנותיה.

 

בשני סרטי "אקס-מן" אותם הוא ביים הודגש הרקע של מגנטו (שוב, מק'קאלן),

האויב הגדול של קבוצת גיבורי העל, כניצול שואה. סינגר לא נרתע מהצגת כוחותיו של מגנטו הצעיר מופעלים כנגד הנאצים המנסים לכלוא ולטבוח ביהודים (בקומיקס המקורי, גילוי הכוחות התרחש לאחר השואה).

 

"מבצע ואלקירי" מעלה את הרושם שסינגר נותר נער עם מצלמת 8 מילימטר. אמנם זו מצלמה מטפורית שהוחלפה בציוד הצילום המקצועי, בתקציב ההוליוודי ובאחד הכוכבים הגדולים של הקולנוע, אך זו נותרה הרפתקה העוסקת באופן שטחי בעולמן של הדמויות המוצגות בה. גישה זו הופכת גם את העלילה לאוסף תנועות מייגע הנע לעבר הסוף הידוע מראש. סינגר הוכיח את כישוריו בבימוי של סרטי פעולה, אך למרבה הצער, "אקס מן 2" הכיל דמויות כתובות טוב יותר ודינאמיקה דרמטית עשירה יותר מסרט זה, המתבסס על "אירועים אמיתיים".

 

יתכן שקהל חף מיידע היסטורי ונטול ציפייה למורכבות דרמטית יוכל לחוות את הסרט כמותחן מבוצע היטב. בהקרנה בה צפיתי ישבתי ליד צופה המשתייכת לקבוצה זו. כשהיה ברור כי ניסיון ההפיכה נכשל והיטלר נשאר בחיים היא פלטה "איזו באסה" מאוכזב. אכן באסה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרוז ב"מבצע ואלקירי". מנהיג בעל כורחו
לאתר ההטבות
מומלצים