שתף קטע נבחר

"שחקן זר": דורכת על גופת הכדורגל הישראלי

מה קורה כשכדורגל, פרובנציאליות וחוסר מודעות ישראלי פוגשים את הבריטים הקרירים והמנומסים? קומדית פאן-קיצית שלעיתים מזכירה את "ארץ נהדרת". כנראה בגלל שיוצרי הסדרה הם כותביה הוותיקים של תכנית הבידור

אולי אנחנו בהמות, אבל אנחנו בטח לא רק בהמות. נראה לי שזאת הנקודה שתנסה להוכיח הקומדיה "שחקן זר", שעלתה אתמול (שני, 21:00) בערוץ הלחם והשעשועים, ערוץ 2. אדיר מיוחס (מאור שוויצר) הוא שחקן כדורגל ישראלי מבטיח שנרכש על ידי צ'לסי, קבוצת הפאר הבריטית.

 

הוא עובר לגור בלונדון עם בת הזוג שלו, פליטת הריאליטי נופית זאנה (הילה סעדה), אבא שלו, מאיר (מוני מושונוב), שלא מפסיק לפשפש בקריירה של הבן שלו, ואחיו הגדול, פרדי (יובל סמו), נטול תעסוקה משל עצמו שקופץ על העגלה. שם הם פוגשים את חני (מעיין בלום, איזה כיף!), האחיין של סוכן השחקנים הישראלי, שמשמש על תקן אומנת של המשפחה ומהר מאוד יהפוך גם לסוכן של הכישרון הצעיר. אמא מיוחס (רותי נבון בתפקיד אורח), אגב, נגרעת מהמשוואה ונשארת בארץ כדי לשמור על הילד החייל.

נופית ומיוחס. הילה סעדה ומאור שוויצר (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
נופית ומיוחס. הילה סעדה ומאור שוויצר(צילום: אוהד רומנו)
הישראלים כבר מודעים לעובדת היותנו פרובינציה חסרת מודעות, עד כדי כך שהישראלים עצמם שמגיעים לחו"ל סולדים מישראלים אחרים ומבקשים להיטמע במטריקס הנכרי. אבל משפחת מיוחס על נספחיה עונה היטב על דרישות המוטיב המנחה של "שחקן זר" – דג מחוץ למים. הפער הנצחי והמוכר בין הישראלי האגרסיבי, החצוף, הקולני (או אם תרצו החם, האסרטיבי ונטול הגינונים) לבין הרחוב הלונדוני הקריר והמנומס (או אם תרצו, האפור והמנוכר).

 

ב"שחקן זר" אנחנו זוכים לחיכוך נוסף עם האנגלית השבורה, אי העמידה בזמנים, ההגיון שאומר שכולם חייבים לנו משהו, ומתפעלים סלש נבוכים מהתעוזה סלש חוסר המודעות. כל הסיבות שבגללן גם שנתיים אחרי שצולמה "שחקן זר" היא עדיין רלוונטית, הכדורגל הישראלי עדיין נלעג באותה מידה אם לא יותר, וההישארות בפיפ"א היא הניצחון היחיד והנדיר שלנו בתחום.

אבא מגונן. מוני מושנוב (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
אבא מגונן. מוני מושנוב(צילום: אוהד רומנו)
ואם כבר מיוחס, אי אפשר להתעלם מהייחוס הטלוויזיוני של דוד ליפשיץ ואסן גפן, שניהם כותבים ותיקים של "ארץ נהדרת". "שחקן זר" לעיתים נהנית ולעיתים סובלת מהדמיון המשפחתי הזה. היו רגעים שהיה לי נדמה שאני צופה במערכון בתוכנית, ומה שעבד מצוין ב"זוהי סדום" לא תמיד משרת את קו העלילה הדרמטי ב"שחקן זר".

 

מצד שני שנים של תגלחת והשחזה במפעל של "ארץ נהדרת" עשו את שלהן – כשהם אורגניים הפאנצ'ים ברובם טובים מאוד, החל מ"עילג פאסיבי" של סמו וכלה בקעקוע של צ'לסי על העכוז של סעדה. באופן מוזר הליהוק דווקא מדויק פחות  למרות שכל אחד מהם לחוד עובד טוב - מושונוב, סעדה, בלום, סמו, ושוויצר שמשכנע בתפקיד השפוי היחיד שמוקף בחולי נפש - החיבור אבא-בן בין שוויצר למושונוב מרגיש מאולץ וידרוש זמן התרגלות.


שחקן זר. שוויצר וסעדה (צילום: אוהד רומנו) (צילום: אוהד רומנו)
שחקן זר. שוויצר וסעדה(צילום: אוהד רומנו)

"שחקן זר" היא קומדית-פאן קיצית שתכנס בקלילות לנישת שביססה "להיות איתה" (ולא רק בגלל סעדה), נישה שיוצרים ישראלים כמעט ולא נוטים לאכלס, ואלוהים יודע שאנחנו זקוקים לה בתוך ים התחקירים ומשדרי החדשות וסדרות האשכנזים-בוכים. היא תדרוך בדרך על גופתו של הכדורגל הישראלי ותמתיק את תחושת האכזבה. וגם אם יום אחד שבעה מיליון ישראלים ירצו לצפות ולעודד את אדיר מיוחס בהרכב הראשון של צ'לסי, לפחות הם לא יצטרכו לקום בשביל זה באמצע הלילה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד רומנו
מאור שוויצר והילה סעדה. שחקן זר
צילום: אוהד רומנו
לאתר ההטבות
מומלצים