"אנטמן" – ביקורת

מאת רותם יפעת
"אנטמן".

"אנטמן".

בכתיבה על "אנטמן", קשה להימנע מלהתייחס לאדגר רייט. רייט שהחל לכתוב תסריט לסרט כבר ב-2006 (עם ג'ו קורניש) ואף צילם מעט חומרים ראשוניים, "התפוטר" זמן קצר לפני שההפקה החלה (אך עדיין קיבל קרדיט כמפיק ותסריטאי). את מקומו על כיסא הבמאי תפס פייטון ריד ("מעודדות צמודות"), כשהבדלי הסגנונות בין השניים הם תהומיים. קל מאד להגיד שהחזון הוויזואלי (שהוא המרשים ביותר של מארוול עד היום – על כך בהמשך) בא מרייט, שהוא אחד הבמאים הכי מרתקים כיום. אבל בכל זאת, זה יהיה לא הוגן לקחת מריד את הקרדיט הסופי שהוא ראוי לו. ואני אישית לא מוכן לקחת את זה ממנו, אז בעיקר נותר לי לפנטז איך זה היה נראה עם רייט היה נשאר עד הסוף (ומה היה חלקו של סיימון פג).

בעוד שליקום הקולנועי של מארוול (יק"מ) הוא נכנס מאוחר, והוא למעשה סוגר את השלב השני, במקורות, "אנטמן" הוא אחד מהמייסדים של "הנוקמים". אבל ביק"מ לא שמעו או ראו אותו  עד כה (אם כי יש תיאוריה שגורסת שזה לא אומר שהוא לא היה נוכח). בקומיקס הדבר מיוחס לאנטמן המקורי, האנק פים (מייקל דאגלס). אבל הסרט הנוכחי מתחיל שהוא פורש מ-ש.י.ל.ד. טרם הקמת הנוקמים, אחרי שבמשך שנים הוא היה לוחם זעיר, הודות לטכנולוגיה שהוא המציא המאפשרת לכווץ אנשים אך עדיין לשמר את הכוח שלהם. כשהוא מבין שהטכנולוגיה שלו משמשת לדברים שהוא לא מאמין בהם, הוא פורש – ולוקח את הטכנולוגיה שלו איתו. כמה עשרות שנים לאחר מכן, כשבן חסותו לשעבר דארן קרוס (קורי סטול) מתקרב לשחזר את הטכנולוגיה מחליט האנק לגנוב אותה ולהשמיד אותה, כדי שלא תגיע לידיים הלא נכונות (הידרה).

פים יחד עם ביתו הופ (אוונג'לין לילי) – שמקורבת לקרוס – מגייס את סקוט לאנג (פול ראד שאף היה מעורב בכתיבת התסריט) כדי שיהיה ממשיך דרכו (מה שאומר שעוד 10 שנים מארוול יחזרו אחרו לסיפורו של פים הצעיר). לאנג, מין רובין הוד מודרני, השתחרר זה עתה מהכלא, אחרי שגנב מתאגיד בו עבד, כשאת השלל חילק בין הלקוחות שאותם התאגיד רימה. פים והופ מאמנים את לאנג להשתמש בחליפה ובנוסף לזאת איך לשלוט בנמלים כדי שיעזרו לו (בכל זאת, צריך להצדיק את השם) במטרה לעצור את קרוס. סקוט מצרף כמה מחבריו, פושעים קטנים ולא מזיקים, ויחד החבורה מתכננת פריצה למפעלים בו מייצר קרוס את הטכנולוגיה שלו.

למרות שהוא חלק מהיק"מ, "אנטמן" מרגיש מאד לא שייך לעולם שלהם. ראשית לאנג (וזה אולי בשונה מפים, אנטמן המקורי) הוא הגיבור הכי מעניין מבין כל הנוקמים, או לפחות מאלו שקיבלו סרט משלהם (אולי יום אחד יצליחו לעשות סרט "הענק הירוק" מוצלח. אולי). לאנג הוא שילוב בין טוני סטארק, סטיב רוג'רס וקלינט ברטון: מבריק, מצחיק, מנהיג בלי חשיבות עצמית או יוהרה. ולכן דווקא כשהוא מפשל בדברים קטנים, אתה מעריך אותו יותר, והדבר אף מעורר הזדהות. שכן, יותר מכל גיבור אחר בחבורה, הוא פשוט בן אדם שקיבל הזדמנות לשנות את חייו, עם מעט עזרים ובלי כוחות על שמוטבעים בו. הנוקמים האחרים הם כליל השלמות אבל כל אחד עם השריטה שלו. לאנג הוא בסך הכול מהנדס חשמל שמנסה לשרוד את היום-יום. הדבר בולט אף יותר בצוות המשלים שלו: האנשים שסביבו הם לא חצאי אלים או חיילים משודרגים אלא פושעים פשוטים עם כוונות טובות. הוא לא רואה את עצמו כמגן האנושות או מציל העולם, אלא יש לו מטרה אחת – להראות לגרושתו שהוא ראוי לבלות זמן עם הבת שלו. בניגוד להרבה גיבורי העל, מה שמניע אותו הוא לא הוריו המתים, אלא ההפך – הוא לא רוצה שבתו תגדל בלעדיו.

בנוסף לכך, זהו הסרט הכי מרשים ויזואלית של מארוול. העובדה שחלקים גדולים מהאקשן מתרחשים כשסקוט בחליפה ומוקטן, מהווים קרקע אדירה למשחקי פרספקטיבה וריד מוציא מזה את המיטב. גם בגדול, גם בקטן וגם בשילובים ביניהם – האקשן זורם ומצחיק.

אבל  הסרט סובל מתסמונת "סרט המקורות". יותר מדי עיסוק בבנייה של הדמויות והרקע, שהמהלך הסיפורי בו מקרטע ולא סוחף כשהשיא מגיע לאט מדי ונגמר מהר מדי. בנוסף, חלקיקי מידע נזרקים לאוויר ומעלים שאלות שנותרות פתוחות. למשל פים טוען שהשימוש בחליפה לאורך שנים גבתה ממנו מחיר כבד, אך הוא לא מפרט (פרט למחיר אישי). מנגד, הופ טוענת שהחליפה משפיעה על המוח של קרוס? האם זו אותה השפעה שהיה על האנק? ואם כן למה הוא לא השתגע אלא ההפך, נהיה רק טוב?

"אנטמן". פול ראד.

"אנטמן". פול ראד.

אחת הסיבות לגדולה של הדמות היא הבחירה בפול ראד, שמסתמן כאחד הליהוקים המוצלחים ביותר של מארוול. הוא מגלם בצורה מדויקת את הפשטות המשולבת עם חוכמה, תשוקה וצניעות. מייקל דאגלס מראה שלמרות שהוא ממעיט להופיע, הוא עדיין מסוגל לקחת על עצמו תפקידים מורכבים הכוללים רגישות וקשיחות, דאגה ונחישות. ג'ון סלאטרי (רוג'ר סטרלינג מ"מד מן") מגלם בסצינה קצרה מאד את אביו של טוני סטארק, אבל נדמה שהוא הבחירה המושלמת לתפקיד: שחצן אך רגיש – בדומה לרוג'ר סטרלינג.

לסיום, מספר מחשבת לסיכום שלב 2 של יק"מ: בסוף "הנוקמים: עידן אולטרון", קפטן אמריקה והאלמנה השחורה מקבצים את החברים החדשים: מכונת מלחמה, פאלקון, ויז'ן וסקרלט וויץ'. כשחצי מהם נטולי כוחות על והם רק בעלי טכנולוגית על, ולאף אחד מהם אין סרט משלו. מעניין לראות איפה ישתלב אנטמן בתוך כל זה. נקודת זמן זו היא טובה לחשוב איזו שיטה יותר טובה: זו של מארוול שאספה באיטיות מספר דמויות שהופיעו בכל מיני מקומות שונים ושילבה אותם לכדי נרטיב אחיד, או שמא אולי השיטה של די.סי היא הנכונה יותר: להתחיל עם האיחוד ומשם לפרק. במבט ראשון הטריילר האחרון "לבאטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" נראה מאד מבולגן ועמוס וכולל מספר חזיתות וסיפורי רקע.  אבל ייתכן שאולי כך הבלאגן נשלט יותר. את זה נדע עוד שנה בערך.

דירוג: ★★★★☆

אנטמן (ארה"ב, אנגליה, 2015)
בימוי: פייתון ריד | תסריט: ג'ו קורניש, אדגר רייט, ג'ק קירבי, סטן לי, לארי ליבר | משחק:פול ראד, אוונג'לין לילי, קורי סטול, מייקל דאגלאס | צילום: ראסל קרפנטר
הפצה: פורום פילם, החל מה-16.07.2015 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

איתמר בן דן

החומר של החליפות הוא שונה, בילו גקט אין חלקיקי פים אלא חומר אחר, וההוכחה לכח היא שדארן אומר שהחליפה עובדת על דלק, בניגוד לחליפת האנטמן שמספיק טיפה אחת כדי לגרום לה לפעול לנצח והמחיר שהשימוש בחליפה גבה מפים הוא אישתו, זה צלקת רגשית ולכן הוא לא נכנס לחליפה הוא לא רוצה גם לאבד את הופ

איתמר בן דן

לכך*

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?