שתף קטע נבחר

"חי פעמיים": פעם אחת יותר מדי

מול שוברי הקופות המסחררים רבי התקציב של הוליווד, יש מקום גם להפקות מדע בדיוני צנועות יותר. כזה הוא "חי פעמיים" בכיכובם של ראיין ריינולדס ובן קינגסלי. אלא שבמקום לנצל את ההזדמנות ליצירה נועזת בעלת מעוף, קיבלנו מותחן שגרתי שמעדיף את האקשן על פני המורכבות

מודל ההפקה הדומיננטי של הוליווד העכשווית כמעט ומבטל את סרטי הביניים. נעשים לא מעט סרטי "מיקרו תקציב" בתקציב של מיליונים ספורים, ומנגד מוקד ההשקעה ותשומת הלב הוא בסרטי הענק בתקציבים המצויים צפונה מ-150 מיליון דולר. אך מה עם הסרטים בתקציבי עשרות מיליונים? המפיקים רם ברגמן וג'יימס מ. שטרן למשל זכו להצלחה מרשימה עם "לופר" של ריאן ג'ונסון ב-2012. עם תקציב של 30 מיליון דולר והכנסות שנשקו ל-180 מיליון, מותחן המסע בזמן הוכיח כי ניתן לעשות מדע בדיוני בתקציב בינוני ולמשוך קהל על בסיס תפיסה סגנונית ותחכום רעיוני המפצים על מגבלות התקציב.

 

ברגמן ושטרן הם גם שניים משלושת המפיקים של "חיים פעמיים" ("Self/less"), אבל סרט זה מקרטע היכן ש"לופר" הצליח. בבסיסו יש רעיון בעל פוטנציאל (גם אם הוא לא מקורי במיוחד), ולבימוי הסרט נבחר במאי בשם טארסם סינג ("תא קטלני", "מעבר לכל חלום"), הנושא מאחוריו שובל של הפקות מסוגננות לקולנוע, לפרסומות ולווידאו קליפים. במקום לנסות ולפתח את הרעיונות או, לכל הפחות, לבחון בכנות רגשית את נקודת המוצא המוצגת, "חיים פעמיים" מתפתח כסרט פעולה לא מעניין במיוחד.

 

גם החותם הסגנוני של טארסם סינג כמעט ולא ניכר בסרט. במקום לנסות להשתמש בתקציב הנמוך כנקודת מוצא להעזה, הסרט מעדיף להיות סרט גדול ולא חכם במיוחד בתקציב נמוך מדי.

 

עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:

 

המיליארדר דמיאן הייז (בן קינגסלי) הוא איל נדל"ן שכבר כבש את מנהטן, אך כעת עומד להיות מוכנע על ידי בגידת גופו. הוא חולה בסרטן עם תוחלת חיים של חודשים ספורים. כרטיס ביקור מסתורי מפנה אותו לחברה המנוהלת על ידי מדען גנטיקה צעיר בשם פרופסור אולברייט (מת'יו גוד). ההצעה נשמעת מבטיחה: להעביר את תודעתו של הייז לתוך גוף צעיר ובריא. מהיכן הגיע גוף זה? שאלה מהותית למדי שהייז לא ממש מקפיד לקבל עליה תשובה מספקת.

 

בן קינגסלי ב"חי פעמיים" ()
בן קינגסלי ב"חי פעמיים"

 

לאחר ביצוע הפרוצדורה, הגוף של הייז מת, ותודעתו מתעוררת בתוך גוף חדש (ראיין ריינולדס). הייז נדרש להעלים את כל הסממנים לזהותו הקודמת, כולל ניתוק מוחלט של הקשר (המועט) שיש לו עם בתו האידיאליסטית קלייר (מישל דוקרי). כמו כן הוא נדרש ליטול כל כמה שעות גלולות אדומות שבלעדיהן הגוף עלול לדחות את השתלת התודעה.

 

ההתחלה נראית מבטיחה. חיים חדשים בניו אורלינס, חבר חדש בשם אנטון (דרק לוק) שאותו הוא מכיר במהלך משחק כדורסל בשכונה, ובילויים במועדונים עם צעירות חטובות. אבל לתוך החיים החדשים מתחילים להיכנס צלילים צורמים. דימויים של ילדה ואישה, של בית, ושל מקומות בהם הוא לא היה. שיבוש בלקיחת הכדורים האדומים רק מעצים הבזקים אלו.

 

ראיין ריינולדס ובן קינגסלי מחליפים זהות. "חי פעמיים" ()
ראיין ריינולדס ובן קינגסלי מחליפים זהות. "חי פעמיים"

הכיוון אליו מתפתחת העלילה צפוי: הגוף החדש היה שייך לאדם - ולא סתם אדם, אלא חייל אמריקאי בשם מארק שהקריב את עצמו למען כסף שיאפשר לבתו הקטנה להחלים. הייז מנסה לגלות מאיפה הגוף הגיע, דבר המציב אותו בעמדת הנרדף על ידי אולברייט ואנשיו. בהמשך, כאשר הוא ינסה ליצור קשר עם מאדי (נטלי מרטינז), אשתו של מארק, גם היא וגם הבת הקטנה שלה ושל מארק, יהיו בסכנה מתמדת.

 

הרעיון של מתח בין הגוף ובין התודעה השוכנת בתוכו נוצל בלא מעט סרטים, אך ההשוואות לא עושות חסד עם "חיים פעמיים". למעשה, ניתן לטעון כי התסריט (האחים הבמאים-תסריטאים הספרדים דויד ואלכס פסטור) הוא סוג של עיבוד לא מורשה לעלילה של "שניות" (1966), מותחן אפקטיבי הרבה יותר שבויים על ידי ג'ון פרנקנהיימר.

 

ראיין ריינולדס ב"חי פעמיים" ()
ראיין ריינולדס ב"חי פעמיים"

 

השוואה רלוונטית נוספת היא עם "עימות חזיתי" (1997) של ג'ון וו. במותחן ההוא הגוף והתודעה של ג'ון טרבולטה וניקולס קייג' הוחלפו. התוצאה היתה משעשעת מכיוון ששני השחקנים ביצעו חיקוי של סגנון המשחק של השני. ב"חיים פעמיים" שחקן גדול (קינגסלי) מוחלף בשחקן מאוד לא גדול (ריינולדס). הדמות של הייז שאמורה להיות מורכבת אינה מורגשת בדרך מעניינת לא בהתנהגותו של הייז "הצעיר", ולא בסגנון המשחק של ריינולדס.

 

אלמנט הכפילות של תודעה/גוף, מקור לא אכזב לבדיחות ("להיות ג'ון מלקוביץ'") או אימה ("מגרש השדים", "הדייר" ועוד רבים אחרים), זוכה כאן לטיפול שטחי במיוחד, כל זאת כדי לפנות מקום לאקשן בינוני.

 

ראיין ריינולדס ומת'יו גוד ב"חי פעמיים" ()
ראיין ריינולדס ומת'יו גוד ב"חי פעמיים"

 

"חיים פעמיים" הוא סרט מוגבל מבחינה רעיונית, ובכל זאת הוא חלק מתופעה מעניינת. לאחר סוף מלחמת ווייטנאם סרטים עסקו בקושי של החזרה הביתה - מ"השיבה הביתה", "אפוקליפסה עכשיו" או "משחק הדמים". כיום הקולנוע ממעט לעסוק בנושאים רלוונטיים באופן ישיר ומעדיף להדהד אותם בז'אנרים של פנטזיה, אימה ומדע בדיוני.

 

בסרטים כמו "קוד מקור" של דאנקן ג'ונס (2011) ו"קצה המחר" של דאג לימן (2014) יש שימוש באפשרויות של הטכנולוגיות המדע בדיוני כדי לעסוק באי היכולת של החייל האמריקאי לנצח או לחזור הביתה. "חיים פעמיים" פועל בהקשר זה, אך מציע מהלך צפוי, סנטימנטלי ולא מעניין במיוחד.

 

"חי פעמיים" (ארצות הברית) - במאי: טארסם סינג. שחקנים ראשיים: ראיין ריינולדס, בן קינגסלי, מת'יו גוד, נטלי מרטינז, דרק לוק, מישל דוקרי. אורך הסרט: 117 דקות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים