אחד הז'אנרים הקולנועיים האהובים ביותר והכי קשים לביצוע הן הדרמות הביוגרפיות, במיוחד כאשר מדובר במוזיקאים מפורסמים עם כמות מעריצים עצומה ברחבי העולם. המעריצים תמיד מצפים לקבל תוצאה מסוג אחד ומופתעים לקבל סרט אחר לחלוטין. לפעמים הם מאוכזבים שהסרטים לא מכילים שירים שהם אוהבים, או בגלל בעיית זכויות יוצרים אין בכלל שירים כמו הסרט על ראשית הקריירה של ג'ימי הנדריקס מלפני שנתיים. לפעמים הסרט ניסיוני ומנסה לעביר את רוחו של המוסיקאי ולא באמת לספר את הסיפור שלו כמו, לדוגמה, ב-"אני לא שם" על בוב דילן.
לפי ההצלחה המסחרית העצומה של הסרט Straight Outta Compton נראה שהבמאי פ. גארי גריי הצליח לספק לקהל המעריצים בארה"ב וגם למבקרי הקולנוע האמריקאים בדיוק את מה שהם רצו לראות. מדובר בדרמה קולנועית המתארת את ראשית הקריירה של חברי להקת N.W.A וכיצד אותה להקת היפ-הופ הפכה לראשונה והמשפיעה ביותר בכל הזמנים. אין ספק שמדובר בלהקה ששינתה את פני המוזיקה וחבריה שעדיין מופיעים ממשיכים להשפיע על חיי התרבות שלנו עד עצם היום הזה.
פרסומת
זה לא כל כך מפתיע שמאחורי סרט כל כך מצליח עומדים שני גיבוריו כמפיקי הסרט Ice Cube ו Dr. Dre. הם יזמו את הסרט, השקיעו בו ומקדמים אותו בלי הפסקה בתקשורת העולמית. שני האנשים הנ"ל צמחו בשכונת קומפטון בלוס אנג'לס, אחת השכונות האלימות ביותר בארה"ב. צעירים רבים מצאו בה את מותם בלי שום סיבה הגיונית ואחרים הוטרדו, נעצרו ונאסרו רק בגלל צבע עורם. היום שני האנשים המוכשרים הנ"ל הם מעצמות כלכליות שמגלגלות מאות מיליוני דולרים ועם כוח כלכלי, מסחרי, תרבותי וחברתי הם יכולים להרשות לעצמם גם ליצור סרט על חייהם.
הסרט המתנהל בסדר כרונולוגי מתחיל בשכונת המצוקה אי שם באמצע שנות השמונים. יחד עם סוחר סמים קלים בשם Eazy-E ושני חבריהם MC Ren ו DJ Yella הם מחליטים שהם רוצים ליצור מוסיקה המבוססת על החיים שלהם בגטו. כמו ש Ice Cube אומר במהלך הסרט, הם מתעדים את החיים שלהם בעזרת המילים. Dr. Dre מצליח בעזרת כשרונו המוסיקלי לספק את המנגינה וההפקה המושלמת כדי לתת למילים את הקצב הנכון. הסרט ממחיש בצורה יפה כיצד קיוב מושפע מהמציאות וכיצד היא מתבטאת במילים.
לעומת זאת, הסרט נכשל לחלוטין בתיעוד העבודה באולפן של Dr. Dre . סרט אחר המציג בימים אלו בבתי הקולנוע - "אהבה וחסד" על חייו של בריאן ווילסון מלהקת הביץ' בויז - מצליח ליצור המחשה מבריקה מה התחולל באולפן וכיצד הרעיונות המוסיקליים עלו בו. כאן מעדיפים להתמקד בעריכה סטנדרטית של צחוקים ורגעי חוויה שגרתיים. עוד דבר שמחבר את שני הסרטים הביוגרפים על המוסיקאים המוכשרים הוא השחקן פול ג'יאמטי המגלם בשני המקרים את המנהל של האמנים. בשניהם הוא דמות המגשימה את עצמה דרך הכישרון של האנשים הסובבים אותה ומנצלת אותם. ג'יאמטי שחקן טוב, אבל כמו ב"אהבה וחסד" גם בסרט Straight Outta Compton הוא דמות חד ממדית ונטולת מורכבות אמיתית.
פ. גארי גריי הוא במאי מקצועי ראוי שהתחיל את הקריירה שלו כבמאי וידאו קליפים של אייס קיוב, קווין לטיפה, TLC וד"ר דרה. בשנת 1995 הוא ביים את סרטו הראשון Friday עם אייס קיוב, קומדית סטלנים שזכתה להצלחה עצומה עם שני סרטי המשך. הוא גם ביים את המותחן הנשי האפרו-אמריקאי "Set It Off" וסרטי פעולה גדולים כמו "המתווך", "הג'וב האיטלקי" ו"אזרח שומר חוק". הוא לא עשה הרבה מאז ונראה שהיה שווה לו להמתין כי ההצלחה הגדולה של הסרט הזה בהחלט החזירה אותו לכותרות והאולפנים יתחילו ללטוש אליו עיניים.
הבעיה המרכזית היא שהסרט על 147 הדקות שלו נמתח הרבה יותר ממה שהוא היה צריך להיות. עד האמצע הסרט אפקטיבי ומרתק: ראשית הדרך, ההצלחה המסחרית, ההתמודדות עם השוטרים שלא ממש חיבבו את הלהקה והשירים האנטי-ממסדים שלה. אבל אז נכנסות הקנוניות הכספיות והאינטריגות בין חברי הלהקה ומנהלם. קהל הצופים יופתע לגלות שחצי מהזמן מדובר באופרת סבון טלוויזיונית לא נוצצת או מעניינת במיוחד, שבה הראפרים מתווכחים על כבוד וכסף. בלי דמויות באמת צבעוניות ומעניינות כמו "קוקי" בלהיט הטלוויזיוני השחור "אימפריה" הסרט מתחיל לשקוע בתוך התסבוכות הילדותיות של גיבוריו ובשל כך הסוף המרגש מאבד מכוחו. סרט חובה למעריצים ומומלץ בהסתייגות גם לסקרנים.
שם: ערןגיל: 27מפוספס.
היה עיסוק בהוצאת גיבורי הסרט טוב, במקום לעסוק במהות. בסמל שהם עבור אוכלוסייה מדוכאת ומופלית. במוזיקה החדשה שהם החדירו למיינסטרים ואשר נמצאת שם עד היום. הם נציגי המהפכה, וצריכים לזכור אותם ככאלה.
שם: בןגיל: 30מצד אחד מדובר בסרט מוזיקה מהנה, שמלמד הרבה על התפתחות ההיפ הופ, ומצד שני הסרט קצת דו מימדי, במובן שקשה להתחבר לדמויות ויש ייפוי של המציאות, שכן בסרט לא מוצגים על הצדדים הסיפור באופן שווה (ודי בכך שהוא הופק ע"י אייס קיוב וד"ר דרה).
למי שרוצה ללמוד על התקופה והלך הרוח, מומלץ לראות סרט דוקומנטרי או לקרוא קצת :-)
שם: shayeגיל: 34סרט יפה , מעביר ביקורת ומסר וסיפור חיים בצורה מאוד יפה.
לא רק לחובבי ראפ.... בהחלט יצירה מעניינת הסרט והשחקנים טובים והעריכה טובה והמוסיקה אין מה לדבר פגז.