Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: פסטיבל חיפה - סקירה: הנשיא, הדיבוק, אנסתזיה ועוד

פסטיבל חיפה ה-31 מתרחש בימים אלה במהלך חול המועד סוכות (26.9-5.10). סקרנו כמה מהסרטים המסקרנים בו – סרט האימה הפולני-ישראלי "הדיבוק", סרטו החדש והמדובר של הבמאי האיראני מוחסן מחמלבאף "הנשיא", דרמת האנסמבל "אנסתזיה", הסרט הדוקומנטרי "המלכה מימי" והדרמה העצמאית "לא צפוי".

הנשיא

סרטו של הבמאי האיראני הגולה, מוחסן מחמלבאף, שאף הגיע לפסטיבל חיפה כיו"ר חבר השופטים בתחרות הישראלית, הוא אלגוריה מרתקת ופיוטית על האביב הערבי, דיקטטורות ונפילתן והאופן בו ניתן לבצע שינוי בלתי אלים.

"הנשיא" נפתח בסצינה מצוינת בו דיקטטור של מדינה עלומה מושיב את נכדו על ברכיו במצפה הצופה על העיר הגדולה ומראה לו כיצד הוא יכול בשיחת טלפון אחת לעשות ככל העולה על רוחו ולכבות את כל אורות העיר. העניינים מסתבכים לאחר שפקודתו של הדיקטטור להחזיר את האורות לא נענית והוא מבין כי נקלע להפיכה צבאית. לאחר שמשפחתו בורחת מן המדינה, נשאר הנשיא עם נכדו בן ה-6 במטרה להחזיר לעצמו את השליטה במדינה. הוא מגלה כי ההפיכה כבר זלגה לרחובות ונאלץ לברוח עם נכדו מן הרכב הנשיאותי ולהתחזות לרועה כבשים פשוט כדי להתחמק מהצבא שמציע פרס כספי על ראשו ומכלל אזרחי המדינה שרוצים לתפוס ולהרוג אותו.

מחמלבאף משלב בסרט קטעי אקשן סוחפים בתחילתו, סצינות פיוטיות בהן נתקל הדיקטטור בעוולות שעולל דרך מפגש עם עוברי אורח, הומור אנושי שנובע מהסיטואציות הסוריאליסטיות העולות בסרט ומעל הכל מסר הומניסטי בדבר הצורך בשינוי דפוס החשיבה מאלימות ושנאה לכדי משטר דמוקרטי המבוסס על ערכי כבוד האדם.

הוא כולל בסרט סצינות בלתי נשכחות ומצמררות כאהוב שחוזר לאחר שנות עינויים בכלא לבית אשתו ומגלה כי היא לא חיכתה לו, כלה שנאנסת על ידי חייל בדרכה לחתונתה וסצינת סיום שוברת לב, שטומנת מסר של תקווה בתוכה. השילוב של פיוט, הומור, סצנות עוכרות שלווה ואלגוריה מדויקת ועל זמנית המתאימה למשטרים שונים ברחבי העולם בעבר ובהווה, מסייעים ל"הנשיא" להפוך ליצירה מורכבת ומרתקת, שמצליחה להיות ריאליסטית ועדינה וסוריאליסטית וברוטאלית בו זמנית.

הדיבוק

הפקה פולנית ישראלית המבוססת על אגדת הדיבוק הידועה, בניצוחו של הבמאי מרסין ורונה, שנפטר עם תום צילומי הסרט.

הסרט מתרחש כולו במהלך יום חתונה בפולין. החתן (איתי טיראן), בחור בריטי ששודך לכלה על ידי אחיה, מגיע לכפר פולני בו הוריש סבה של הכלה חלקת אדמה לזוג הטרי לבנות את ביתם. לאחר שהוא נתקל בשלד שקבור בחלקת האדמה, משתנה התנהגותו של החתן, שמתחיל לאבד את שפיותו במהלך טקס החתונה אל מול משפחתה וחבריה של הכלה המיועדת שחושדים כי דיבוק של ילדה פולנית שנהרגה בעבר השתלט עליו. ורונה מגיש ב"הדיבוק" אגדת אימה הומוריסטית, מצולמת להפליא בקומפוזיציות מדויקות ומלאה בהומור שמבליח בין רגעי האימה. הסרט מהדהד את העבר האלים של פולין ומזכיר באופן בו גופות היהודים מהעבר שנקברו באדמת פולין שבות לצוץ בהווה, את הסרט הפולני זוכה האוסקר הזר "אידה". החתונה הפולנית שחייבת להימשך בכל מקרה ושירי העם הרצופים לאורכו מעניקים ל"הדיבוק" נופך סוריאליסטי, אולם ככל שהוא מתקדם הוא נהיה חידתי יותר, מאבד מקצבו ובסופו של דבר על אף הכוונות הטובות והביצוע המהודק, התוצאה הסופית נותרת בגדר אכזבה קלה.

אנסתזיה

סרטו של השחקן ("אחי איפה אתה") והבמאי ("האזור האפור") טים בלייק נלסון הוא דרמת אנסמבל העוסקת בכאב ובחוסר משמעות בחיים ובאופן בו בני האדם דופקים את חייהם בחיפוש אחר משמעות.

גיבור הסרט הוא וולטר (סם וות'רסטון מ"חוק וסדר"), מרצה מבוגר לפילוסופיה, אשר ביום בו הוא מחליט לפרוש מתפקידו נשדד באלימות. "אנסתזיה" נפתח עם אירוע התקיפה האלימה ומשם גולל את המאורעות אחורה ועוקב אחר האנשים השונים הקשורים לאירוע – בנו של ווטלר וכלתו שנאלצת להתמודד עם סרטן שהתגלה לה, נכדו שעומד לאבד את בתוליו ומבלה את הזמן בעישון סמים קלים, תלמידתו של וולטר עם נטיה לפגיעה עצמית (קריסטן סטיוארט) ועוד גלריה של דמויות משנה נוספות שסיפור חייהם נוגע אף הוא בתמות של כאב, בדידות, אובדן דרך וחוסר יכולת לתקשר עם קרוביהם.

הסאב-טקסט כמעט ולא קיים בסרט ששוטח את משנתו בפני הצופים בנאומים ארוכים על פילוסופיה וחיפוש האדם אחר משמעות בעידן ללא אלוהים. החיבור בין הסיפורים לא הופך את השלם לגדול מסך חלקיו והסרט מנסה לגעת ביותר מדי נושאים למשך אורכו הקצר (89 דקות), אך אף על פי כן מדובר בסרט אינטליגנטי, משוחק היטב ואף מרגש לעיתים, שמצליח לשמור על עניין במהלך הצפייה.

[*]

לא צפוי

בדומה לסרט "המתמחה" שעלה על מסכינו בסוף השבוע, גם "לא צפוי" עוסק בדילמה הנשית בין קריירה לבין משפחה, אולם באופן כנה וריאליסטי יותר.

כריס סוואנברג, שחקנית המוכרת מסרטי המאמבלקור בסרטה השלישי כבמאית, מציגה סרט קטן ואינטימי על סמנתה, מורה למדעים בתיכון (קובי סמולדרס המוכרת כסוכנת מריה היל מסרטי "הנוקמים"), שנכנסת במפתיע להריון ומגלה שאחת מתלמידותיה נכנסה להריון אף היא. סמנתה, שמקבלת הצעת נישואין מחברה שמצפה ממנה להישאר בבית ולטפל בתינוק, מתמודדת עם הצעת עבודה מפתה במוזיאון למדע ומנסה לסייע לתלמידתה להתקבל לקולג' יוקרתי.

"לא צפוי" הוא לא בדיוק שם הולם לסרט שמרבית המתרחש בו הוא צפוי למדי ונדמה כי עלילתו דלילה מכדי לכסות פיצ'ר באורך מלא ומיועדת בעיקר לקהל נשי, במיוחד כזה המתמודד באותה עת עם דילמות דומות. יחד עם זאת רגעי ההומור הקטנים השזורים בסרט, המשחק הריאליסטי והטיפול העדין של סוואנברג בנושא הופך את "לא צפוי" לסרט קטן מידות אך נוגע.

המלכה מימי

סיפורה של מימי הייסט הוא מסוג הסרטים שאם היו מוצגים בסרט בדיוני היינו פוטרים אותו כקיטש לא אמין. אשת משפחה שהופכת להומלסית, עוברת להתגורר במשך עשרות שנים במכבסה ציבורית בסנטה מוניקה לוס אנג'לס, נהיית לעובדת המועדפת והאהובה על הלקוחות ולבסוף נהיית החברה הטובה של השחקנים רנה זלווגר וזאק גליפיאנקיס ("בדרך לחתונה עוצרים בוגאס") ששוכרים עבורה דירה מרוהטת, לוקחים אותה לפרמיירות סרטיהם ומסייעים לה להפוך מהומלסית חסרת כל לכוכבת בינלאומית.

הסרט הדוקומנטרי "המלכה מימי" של השחקן הישראלי יניב רוקח, לוקח את מה שנשמע כסיפור מהאגדות ומראה את הצד המצחיק, מרגש ואמיתי של מימי , קשישה בת 88, שהייתה יכולה להיות בקלות עוד אחד מהאנשים השקופים שאנחנו מעדיפים להתעלם מהם ובחרה לא לעשות זאת. במשך חמש שנים ליווה רוקח את מימי אותה הכיר בבית הקפה השכונתי בו עבד, הממוקם מול המכבסה בה היא התגוררה. עם הזמן הוא הפך לחברה הטוב ביותר, שנמצא לצידה ברגעי השפל והשיא ואף מסייע לה בשיא הסרט לחדש קשר מן העבר שנראה אבוד. רוקח יוצר סרט דוקומנטרי טוב לב ומשעשע, שאף אם אינו מגובה בעשייה קולנועית מרשימה, הסיפור בבסיסו מספיק טוב כדי לרגש את קהל הצופים.