הפרק האחרון בסדרת שוברי הקופות, "משחקי רעב", המבוססים על ספריה של סוזן קולינס, הגיע סוף סוף אל המסך הגדול ונראה שמדובר במוצר צריכה מכובד שבסך הכל מצליח להפתיע לטובה. גם אם התחושה שחלוקת הספר השלישי בסדרה לשני סרטים הייתה מיותרת לחלוטין, עדיין "עורבני חקיין: חלק ב'" הוא סרט מבדר, אלגנטי ולעיתים אף אינטליגנטי. הוא טומן בחובו שלל טוויסטים עלילתיים, רעיונות פילוסופים על מנהיגות והגבול הדק בין דיקטטורה לדמוקרטיה (לצופה נתניהו) ומחווה לא מכוונת לסצנת הסיום המטרידה בסרט "יומו של הארבה" בכיכובו של דונלד סאתרלנד – הנשיא סנואו בשבילכם.הסרט ממשיך בדיוק היכן שהקודם הפסיק. קטניס אוורדין (ג'ניפר לורנס) עדיין מזועזעת מהעינויים ומשטיפת המוח שעבר שותפה לקרבות פיטה (ג'וש האצ'רסון). הוא ניסה להתנקש בחייה ועכשיו הוא עובר שלל טיפולים בתקווה שיצליח להחלים. בינתיים קטניס יוצאת למשימה בפאנם במטרה לחסל את הנשיא סנואו, אך היא צפויה להיות מופתעת שיש גם אנשים במחנה שלה שהאג'נדות הפוליטיות שלהן לא ממש מסתדרות עם העתיד הדמוקרטי והשוויוני שהיא שואפת לפאנם של אחרי המלחמה.
פרסומת
עם כל הכבוד לפילוסופיות הפוליטיות והחברתיות על מנהיגות, דמוקרטיה, דיקטטורה, שטיפות מוח בעזרת המדיה להמונים ועוד שלל מעדנים שכנראה לא יעניינו את קהל היעד הישיר של הסרט, בני נוער, הסרט רווי בשלל מלכודות קטלניות שיגבירו את האדרנלין, אויבים חדשים ורצחניים וכמובן הדילמה הכי לא מעניינת מאז סרטי "דמדומים": במי תבחר קטניס? בגייל (ליאם המסוורת') הצייד המסוקס או בפיטה שותפה ל"משחקי רעב". אפילו הדילמה הזאת נפתרת עבורנו באופן פשוט ולא מורכב.לצד שחקנים צעירים ומוכשרים רבים ישנם גם שחקנים ותיקים ואיכותיים שהעניקו לסדרת הסרטים הזאת תו תקן של מוצר צריכה שראוי לצפייה גם לאנשים מבוגרים יותר, כגון: ג'פרי רייט, ג'וליאן מור, וודי הארלסון, אליזבת בנקס, דונלד סאתרלנד הקשיש וכמובן הופעתו האחרונה לחלוטין של פיליפ סימור הופמן. לא נזכה ליהנות עוד מהנוכחות המרשימה שלו בעקבות פטירתו טרם עת.
"משחקי רעב עורבני חקיין: חלק ב'" במרבית 137 הדקות שלו הוא קולנוע קצבי עמוס אדרנלין ללא הרבה רגעים של מנוחה. למרות שפע סצנות הפעולה והרגעים הדרמטיים אין ספק שג'ניפר לורנס היא זאת שנושאת אותו על כתפיה. מאז שנת 2010 בה היא פרצה לתודעה בסרט המעולה "קר עד העצם" ועד שנת 2015, היא התבססה לא רק ככוכבת הוליוודית אלא גם כשחקנית אופי מעולה שבוחרת תפקידים בקפידה ומעדיפה לעבוד עם במאים איכותיים. לראייה, בטווח של חמש שנים היא כבר זכתה באוסקר והייתה מועמדת שלוש פעמים נוספות, והיא רק בת 25.גם התפקיד של קטניס אוורדין הוא לא שגרתי. דמות נשית צעירה עם מודעות פוליטית וחברתית גבוה. אשה צעירה שסוחפת אחריה המונים בעזרת פעילות קרבית בשטח, נאומים חברתיים חוצבי לבבות וגם נאבקת בדילמות רומנטיות סבוכות. לורנס הצליחה לאורך ארבעה סרטים להפוך את דמותה של קטניס לסמל ששום שחקנית צעירה אחרת בת דורה לא היתה מסוגלת לעשות ונראה לי שזה ההישג המרכזי של סדרת הסרטים הזאת.
במילה אחת - מתיש.
בפירוט - סרט שלא שווה צפייה, בטח לא בקולנוע. בסרט משעמם וסיום טיפשי ונדוש. שמרו את הסרט הזה ליום שלא יהיה לכם שום דבר יותר טוב לעשות וגם זה רק בכדי שתוכלו לומר שציפתם בכל הסדרה של הסרטים.
שם:aloncoolגיל:2123/01/2016 20:41:17
10/10
לסרט הזה חיכיתי הרבה זמן ובגלל זה התחלתי לראות את סרדת משחקי הרעב, אני רוצה לציין שהחלק הראשון של העורבני חקיין היה בחלקו קצת משעמם אך סיפק את הסחורה, ובחלק השני של הסרט, משום מה הוא יותר שאב אותי וריתק אותי לכיסא, הסוף מעולה, ישנם הרבה סווסטים בעלילה. שווה עדיין לראות את הסרט למרות שהוא כבר ירד האקרנים משחק טוב של גניפר לורנס ושל גוליאן מור המדהימה ואליזבת בנקס.