על פניו סרטו הראשון באורך מלא של אלעד קידן, "היורד למעלה", לא מבטיח רבות. בחור צעיר יורד את הכרמל כדי לתפוס אניית סוחר ולעזוב את הארץ. בחור קצת פחות צעיר עולה את הכרמל כדי למצוא עגיל שאבד לאשתו. אולם בתוך הסיפור הלקוני הזה מכניס קידן נפח ועומק שלא נגמרים. במהלך העלילה מופיעות להן סצנות מקסימות, רגעים קטנים של פיסות חיים ובעיקר הרבה מאוד אנושיות.כבר בשמו של הסרט מצויה אנומליה ופגם: "היורד למעלה". אולם גיבוריו של קידן הם בני אנוש מלאי פגמים וסתירות. פגמים המציגים אותם במלוא פגיעותם ובמלוא אנושיותם. אורי, (איתי טיראן בהופעה מדויקת, מרירה-מתוקה), בטוח בעצמו עד להתפקע אולם כשחברתו נפרדת ממנו הוא חש שהקרקע נשמטת תחת רגליו ובמקום להיאבק הוא רק רוצה לברוח. משה (אורי קלאוזנר הנהדר) הוא בעל מסור ואוהב שנחלץ למצוא את העגיל של אשתו. משה מתגלה כנעבעך האולטימטיבי, איש הפנטזיות שמסרב להכיר במציאות שנכפתה עליו.
פרסומת
קידן הוא קולנוען מתבונן שמייחס חשיבות למה שקורה בפריים וגם למה שקורה מחוץ לפריים. ממש כמו אוזו בזמנו הוא רואה את המראות ובמיוחד שומע את הקולות. גם את המשפטים שנאמרים בשקט. כבר את שוט הפתיחה שנדמה בתחילה כחמור סבר הוא מקשט לפתע בשיעולים (של תושבי חיפה שסובלים מזיהום אוויר?) ואז מעט לאחר מכן המוסיקה הקלאסית שבוקעת מהמסך מסתיימת בהכרזה רצינית להחריד של קריין כי "שמענו את התכנית "ביצועיהם החלשים". אצל קידן אין אחד שהוא חף מפגמים, דבר שעושה את סרטו כה אותנטי ובעיקר מרגש (וחוץ מזה משעשע) .פסקול ה"יורד למעלה" הוא פשוט גאוני ולא במקרה הוענק לו פרס אופיר בקטגוריה זו (יחד עם הפרס על העריכה והתסריט).קידן מאוהב בחיפה, אבל זו לא חיפה של תיירים אלא מבט מפוכח על עיר שחיים בה כמה לאומים. עיר של אנשים נכים שמתקשים לעלות את המדרגות, שמסמלות אולי יותר מכל את העיר. עיר של קשיש המבצע פעילות גופנית בחדרו בבית האבות, עיר של בתי משפט, עיר של חנויות מכולת קטנות וצורפים תמהוניים – עיר שבה כולם עולים ויורדים לקראת גורלם. "היורד למעלה" הוא סרט אורבני לתפארת. סרט שבו העיר היא שחקן לא פחות חשוב מהגיבורים הראשיים.
קצרה היריעה מלתאר את כל רבדי ונפתולי הסרט שמצליח להיות היפר אומנותי ונגיש בעת ובעונה אחת. אולם מעבר לתפאורה, לפס הקול ולשאלות הקיומיות ששואלים הגיבורים שווה להתייחס לעוד שני אלמנטים ביצירתו המונומנטלית של קידן: אלמנט ההפתעה ואלמנט הנוסטלגיה.הסרט מצליח שוב ושוב להפתיע את הצופה, הגיבור היורד למטה הופך לעד אופי לחבר מפעם שבכלל הזיק לו בבית הספר, הגיבור העולה למעלה בעל עסק לסוסים שבכלל אינם סוסים וחבורת המאפיונרים שממתינה לאחד הגיבורים אינה בכלל מהמאפיה ועוד ועוד. וכך מוצא עצמו הצופה יוצא שוב ושוב מנקודת הנוחות שלו. אלמנט הנוסטלגיה מתבטא בכך שקידן חי ונושם נוסטלגיה ואולי געגוע לימים תמימים יותר. שירי ארץ ישראל משובצים בפסקול, איתי טיראן מצטט את ביאליק ונדמה לרגעים שהמאה ה-21 עוד לא הגיעה לאותה פיסת מציאות שמציג הבמאי בפנינו.
"היורד למעלה" הינו יצירת מופת נחבאת אל הכלים, סרט שיוצאים ממנו עם חיוך גדול על הפנים ואז מתפנים לחשוב על הדברים הקטנים והחשובים באמת בחיים.
לא התחברתי, העלילה נמרחת ולא ממש מובנת והסרט לא ממש זורם, אבל השחקנים סבבה
שם:anipoגיל:4603/02/2018 11:07:26
7/10
סרט יוצא דופן ומפתיע עם מימד פילוסופי חזק שגורם לך לחשוב. ההתחלה ניראית סתמית ולא ברורה אך ככל שהעלילה מתקדמת נחשפים למורכבות של שתי הדמויות המרכזיות ולסיבות שבגללן נכנסו למשבר בחייהם. הסיפור מתרחש בחיפה. משה,איש מוזר ומבולבל שגר בעיר התחתית יוצא במעלה הכרמל לחפש עגיל שאבד לאישתו. אורי, בחור צעיר שהוא איש חובב ספרות ושירה שמבריז מהמילואים אליהם קיבל צו התייצבות, עושה דרכו מטה לכוון הנמל, כדי לצאת את הארץ עם ספינת צי הסוחר על מנת להתחיל בחיים חדשים בחוץ לארץ. אחד עולה במדרגות מהעיר התחתית לכוון הכרמל והשני יורד. באמצע הדרך הם נפגשים ומסתבר שמשה היה המורה של אורי בבית הספר. לקראת הסוף ישנו טוויסט מעניין מבחינת שתי הדמויות. הפרשנות שלי למסר המרכזי היא כזו: לא על כל דבר אנחנו שולטים בחיים, אבל יש בחירות שאנחנו יכולים לעשות. שם הסרט אולי מסגיר את מוסר ההשכל, שגם ממצבים קשים ביכולתנו לעלות חזרה למעלה, הרבה תלוי בנו. חוץ מזה,חיפאים בהווה או בעבר יאהבו לראות שוב את נופי העיר המוכרים והיפים.
שם:מיקיגיל:5315/03/2016 22:58:08
8/10
סרט פיוטי עם רעיונות מדליקים ושחקנים טובים, אבל יכול להיות משעמם למי שמחפש עלילה אינטנסיבית או אקשן. זה סרט מסע - נפשי ופיזי שעוברים שני הגיבורים, זה שעולה וזה שיורד. חיפאים יאהבו את הסרט בשל הנופים המוכרים.