ביקורות סרטים של סרט
המבקרים שפרסמו באתר סרט: יאיר הוכנר, רון פוגל, סשה פרונין, גיא שושן, אלון רוזנבלום, ערן ארבל, בן חכים, ארז ברנע, שחר עמית, יאיר פרי, סביון איינשטיין, נתן ליכטר, אלעד שלו, זוהר צלח, דין קליין, לירון אברהם, נועה לוי, שרון טהר, נמרוד שובל, רפאל תמנה, מתן יניב, מיכל ליבר רונן, יבגני גרינברג, בן קבסה, מישל צ'יקו, מתי לנג, אביב עגיב, דני גנלין, יעל מאורר אליאב, ליטן לשינר, אורטל אדיב, יוחאי גורלי, מתן נסטל, דניאל עמיר, אור לוי, מעיין הררי, קרן קייסי כהן, אור טילינגר דה קרבליו, לירן יושעי, רותם שרון, עדיאל קורן, ליאור אללוף, תמר שרה שלומוביץ', תומר כץ
"
הוא הרבה יותר מסרט מרשים עם פאר ויזואלי עוצר נשימה, שעשוי בביטחון מוחלט ומדויק לרמת הפרטים הקטנים עד כדי שלמות. את העומק מעניק התסריט העוסק בשאלות על כוח פוליטי, דת ובניית מיתוס
"
יהיו יכולותיהם של [בן-אדיר ולינץ'] (ושאר צוות השחקנים) מדויקות כפי שיהיו, השורות הבנאליות והפסאודו-פילוסופיות המושמות בפיהם, נשמעות כאילו יצאו מספר עזרה ראשונה בחצי מחיר
"
עם כל הייצוגים החשובים, האכזבה העיקרית בסרט היא כי לכל אורכו לא מוצג לנו שבב מצדו הטוב של אלביס, אופיו האוהב והאכפתי עליו העידו רבים, כולל פריסילה עצמה.
"
הבימוי [של אלכסנדר פיין] מושלם והוא מצליח להפוך את החוויה למורכבת ועשירה ברבדים וניואנסים.
"
מסע מופלא בעולם פנטסטי ורב דמיון כפי שנהוג בסרטיו של מיאזאקי.
"
תסריט המטא של "ארגייל" הוא לכאורה חכם ומלא אירוניה, אבל הוא ממש לא. הסרט לכאורה חוגג את תרבות הפופ והקאמפ, אבל הוא אפילו לא מתקרב לזה.
"
[אמה סטון] מגיעה לשיאים חדשים של וירטואוזיות ויכולות דרמטיות וקומיות, לצד יכולות פיזיות מרשימות של שליטה בתנועה של דמות.
"
היצירה העדינה והשקטה הזאת, שהרחש המרכזי בה הוא זמזום הדבורים, מספקת חוויה קולנועית אותנטית ומרגשת על האופן שבו החברה ממשיכה לראות את השינוי באופן מאיים
"
זו אופציה אחרת לחיים. שנויה במחלוקת, ואינה מנועה מכשלים, אך יש לה את היתרונות שלה, ואי אפשר להתעלם מהקסם שהיא מביאה איתה – כזה שלא ניתן למצוא בעיר.
"
שים מביים את הסרט ברגישות ובעדינות. השימוש המושכל באנקדוטות ההומוריסטיות מוסיף חן וצחוק ששוברים את העצב לאורך הסרט. גם צילומי הנוף הנהדרים של כריסטופר לו נארגים בעדינות ובחוכמה
"
"הצצה ליחסים" היא מלודרמה סוחפת, בידור הוליוודי בוגר ומהוקצע עשוי למופת על ידי במאי שהוא אוטר לכל דבר.
"
תסריט כל כך איום, ובמאי טכני בינוני כמו סקוט וו, עבודת ארט בעייתית ואפקטים זולים
"
המוזיקה המצמררת בסרט, והצילום של האריס זמברלוקוס אשר מציג זוויות צילום מעניינות שתורמות לפן המיסטי, שומרים על אווירת האימה והמתח.
"
הוא הרבה יותר אפקטיבי [מקודמו]. ובכל זאת, זה סרט מאוד מוגבל ביכולותיו, בעיקר במכנה המשותף הנמוך ביותר - להפחיד. ובנישה הזו הוא כושל בענק.
רוצה יותר? בחר/י כמות ביקורות להצגה ברשימה: 10 ביקורות, 15, 20, 25 או 30.