ביקורות סרטים של מעריב
המבקרים שפרסמו באתר מעריב: מאיר שניצר, עינת אוליבייר, צוף ישראלי, נאור גינזבורג, איריס לעאל, גיא אורבניאק, שי רגב, מיכל קדוש, ניב גילינסקי, רשף שייר, נטע פלודרמן, שרון לוקסנבורג, מיקי לוין, יובל ארד
"
הסרט מספק אין ספור רגעים קומיים מטורללים שאי אפשר להישאר אדישים אליהם. מעבר לעושר הויזואלי, הדיאלוגים בין הדמויות הם פשוט יצירת אומנות.
(עונה 1, פרק 1)
"
סוף-סוף תסריטאי חכם לוקח את ה"סכסוך" היהודי-ערבי והופך אותו לרקע, רק רקע, לעלילה אנושית נאה, ואז שורט אותו בכמה שריטות מכוערות
(עונה 1, פרקים 1-7)
"
מפלי הצער והדאגה, ההתנצלות הבלתי פוסקת, קוטן האירועים, ועל גבי כל אלה חריקות מתמידות בתסריט מייצרים תוצאה מאכזבת ולעתים גם מעצבנת
"
מטפסים הניצולים קומה אחר קומה, דירה אחר דירה. זהו חלקו רב-הכוח של הסרט: הראיונות עם הניצולים ושחזור מסע הרצח.
(עונה 2, פרקים 1-?)
"
ק קרתנים מזקינים כמוני עוד חולמים בלילה על מקהייל, על מג'יק. לטובת זיכרונות מתוקים כאלה אני עדיין על הסדרה.
"
הוא כה שדוף, כה חסר דמיון, אין בו מאמץ ולו הקטן ביותר ליצור תוספת תחכום בודדת לאלף הסרטים הדומים שראינו בעבר.
(עונה 1, פרקים 1-?)
"
ההומור שלה ילדותי ותפל. לכנות את ההמחזות שלה - הסצינות האמורות לאבחן ולהעביר איזו תחושה לצופה - בינוניות, יהיה עלבון לחיוורון ולבינוניות.
(עונה 1, פרקים 1-2)
"
יש כאן פוטנציאל מצחיק. העלילה עמוסה בהומור עצמי שכבר הופנם היטב על ידי העולים, ולפחות במקרה של סובייצקה ניכר כי הפצע התקשה מספיק, מה שמאפש ליוצרות לחטט בפצע
(עונה 1, פרקים 1-?)
"
מתעדת את סיפורו האישי של רון קובי (לא לגמרי נחוץ, אפילו מיותר), את המאבק בהתחרדות העיר דרך עיניו, הרחובות המעודדים ו/או הזועמים ואת סיפור הדחתו (מרתק).
"
הסרט הדביק אותי לכיסא מתחילתו ולכל אורכו, וההשפעות של סרטי מלחמה דוגמת "דנקרק" של כריסטופר נולאן ניכרות בצילומי המלחמה
(עונה 1, פרקים 1-2)
"
העלילה, שהיא מותחת ומבוצעת היטב ושומרת על קצב, הטקסטים והמשחק, למעט חריקות המפוזרות בדלילות פה ושם - כל אלה מייצרים סדרה שמחברת היטב את הצופה לכורסתו
(עונה 1, פרק 1)
"
צל"ש מגיע לסדרה על עיצוב הסביבה המושקע ברוח התקופה. עם עלילה שמסקרנת לפחות בפרק הראשון, והסיור התיירותי בעיר המחולקת של אותה תקופה, -עיר של מרגלים" נראית שווה צפייה.
"
כל פעם כשנדמה לך שהגעת לפסגת הדרמה ותכף יהיו הכתוביות ואפשר ללכת הביתה, מתברר לך שהגעת לשומקום, ואתה בעצם מתחיל סרט חדש מההתחלה, כשהקשר לסרט הקודם הוא פניה הקשוחים של ג'יי לו
(עונה 1, פרקים 1-8)
"
שום דבר מאלה לא מפיל מהכיסא, אבל סך כל אלה יוצר סדרה קלילה וערבה לעיני צופה ישראלי יהודי, שבלי מאמץ גדול מפתה אותו לצפייה רציפה
"
טיעונים אתיים, פילוסופיים ודתיים השופכים אור על התהליך המורכב המביא להולדה שלאחר המוות. מרתק. לא פחות.
(עונה 1, פרקים 1-10)
"
את המגוון האינסופי של הבעות פניה הנזעמות של איימי לאו צריך להציג במוזיאון לאנשים בקריזה.
(עונה 1, פרקים 1-3)
"
במקום חגיגה של הומור הם הביאו -מומחים". ואלה הסבירו וניתחו, ושייקה וגברי גם הוסיפו הסברים משלהם, וקצת זיכרונות. ומה שלא היה שם, מה שחסרונו זעק לשמיים, היה הצחוק.
(עונה 1, פרקים 1-4)
"
יש ב"חיים על פי הגשש החיוור" חשיבה טלוויזיונית שזורקת אותנו היישר לשנות ה-2000 המוקדמות.
(עונה 1, פרקים 1-?)
"
לא בטוח שהסדרה -מכונת המיתוסים", המדברת על האגדות המכוננות שעליהן גדלנו בארץ הזאת - ממוקדת לגמרי, או לפחות יודעת מה היא רוצה מעצמה.
רוצה יותר? בחר/י כמות ביקורות להצגה ברשימה: 10 ביקורות, 15, 20, 25 או 30.
