ביקורות סרטים של מקו
המבקרים שפרסמו באתר מקו: לי רותם, ינון ירוס, אמירה נירנפלד, אילן קפרוב, שי רינגל, חגית גינזבורג, נעמה רק, קליה מור, מיכל ישראלי, מעיין גוטנמכר, איתמר רונאל, עדן יואל, רועי אבן, הדר פריאנטה, כרמל שטרן, שרון גולן מאירי, משה טצת, ערגה שילוני, יובל פגי, רון שוורץ, אריק רוזנברג
"
בזכות איפיון נכון ומדויק של בול, פרוקסימוס סיזר הוא נבל מצוין. אולי לא האייקוני, המקורי או המרתק ביותר שראינו, אבל מכיוון שהוא פועל מתוך מניעים עם טיעונים הגיוניים, הוא מענין מספיק
"
ליץ' יורה חיצים סרקסטיים לכל עבר, צוחק על הוליווד ללא הפסקה ועושה חלוקה ברורה של מי הנבלים ומי הגיבורים האמיתיים בעיר הסרטים
"
יש בו עבודת סאונד ופסקול פנומנלית, והוא מצולם לעילא וערוך למופת. לצד ואולי מעל לכל אלה זוהר בימוי השחקנים של גרלנד, שמוציא רגעים פשוט עוצרי נשימה מכל השחקנים הראשיים שלו
"
זה סרט בריטי על יחידה בריטית ואולי זה העניין - הכל פה מנומס מדי, נטול דרמה חזקה וקונפליקטים מעניינים, אפילו קומיים, שיהפכו אותו למהנה הרבה יותר
(עונה 1, פרקים 1-8)
"
ליבו של [היוצר] נולאן במקום הנכון, והעובדה שהוא רצה גם לתת כבוד לחומרי המקור ובו זמנית גם להפליג עם הדמיון שלו ולשדרג אותם בכיוונים עלילתיים חדשים, היא אחת מנקודות החוזקה של הסדרה.
"
"אימפריה קפואה" לוקח את כל האלמנטים שסרטי מכסחי השדים הצטיינו בו, מתעלם מהם בבוטות ומדרדר הכל לתחתית.
"
זה לא "סרט על ששת הימים"; זה סרט על שני הגברים. אלא שהוא לוקה בחסר, בהכי חסר שיכול להיות: דמויות.
"
סרט מפתיע לטובה, שמתגמל את הצופים שלו עם תועפות של דם וקרבות מתוזמרים בכוראוגרפיה מצוינת. הסיפור הטרגי של הגיבור מכניס נשמה לתוך הדבר הזה.
"
למרות כל הפרטים הלעוסים וחוקי הז'אנר הבלתי כתובים שחוזרים על עצמם כמו תקליט שרוט, "טהורה" מתגלה כסרט אימה אפקטיבי יחסית שעושה עבודתו נאמנה בגבולות הז'אנר שהוא משתייך אליו.
"
הוא מלא בניואנסים מהעולם החרדי, בפיקים דרמטיים מצוינים ורגעי הומור ומתח טובים. הוא נתמך בשלד עלילתי חזק ונרטיב מרתק אך לא מורכב מדי, מעט נוסחתי אפילו. עם זאת, שניהם נשארים יציבים
"
מידת ההומור העצמי הזו היא שמבטלת את האנטגוניזם, היא שמאפשרת לדיבורים של הגיבור להיות כאלה שכיף ומעניין להקשיב להם.
"
"הפילגש" הוא סרט מלא ברגש, נשמה ועדינות, אך גם רזה מדי, חסר נפח ושומן במקומות הנכונים.
(עונה 1, פרקים 1-?)
"
כמו התפאורה, כך גם הסיפור של "שוגון" מרתק ומרהיב בעוצמתו. הוא סוחף ומכניס אותנו לתוך האינטריגות, המזימות, התככים והפוליטיקות. כל זה הודות ליכולות משחק מרשימות
"
האפקטים הוויזואלים מצוינים והסיקוונסים של הקרבות רוויי האקשן מרהיבי עין
"
אית'ן כהן וטרישה קוק ניסו לעשות קומדיית פשע מבדחת ומגוחכת, אבל כשמפרקים את "סעי בובה" לגורמים מבינים שהוא פשוט קומדיה רומנטית על שתי חברות, לסביות
"
לא קורה בו שום דבר מלהיב, מרהיב והוא מרגיש כמו קולקטיב של התרחשויות אקלקטיות ורנדומליות. העלילה שלו נעדרת מכל טיפה של קוהרנטיות; שום דבר לא מקבל הסבר הגיוני
"
קופולה מבצעת מהלכים עלילתיים חדים מאוד, משתדלת לשמור על סצנות מהודקות בקפידה ולא מתפזרת לכל עבר. הסרט שלה הוא כמו אלבום תמונות עם נקודות התחלה וסוף ברורות.
(עונה 1, פרקים 1-14)
"
סדרה מסוג זה אמורה להיות סוחפת ומרגשת, לגרום לנו לקוות ולגרום לנו לבכות - ו"יום אחד" עושה את כולם. הסיפור שהיא מציגה ייגע לליבו של כל רומנטיקן, וזה לגמרי מספיק.
"
בעוד שלוין תקע סיכות בניצחון ההיסטורי, פלד לגמרי מפספס את האירוניה שלו-עצמו, כשהוא כותב חייל שחוזר הרוס דווקא מניצחון מהולל – אבל בעצם לא מקדיש אפילו רגע לדיסוננס האכזרי הזה.
"
זוהי קומדיית אקשן נוסחתית עם נבל גנרי, מהולה בקומדיה רומנטית עם מוטיבים שנלקחו היישר מסרטי "קינגסמן" לדורותיהם, שיק בריטי מחויט, וויסקי וחתול אחד שגונב את ההצגה, אבל לא מספיק.
"
הוא מתפאר בכל המוטיבים והאלמנטים שהבמאי היפני הרגיל אותנו אליהם. זה כמובן נאמר בחיוב, אבל ברטרוספקטיבה ומכיוון שהוא לא מחדש דבר, זו אחת הבעיות הגדולות של הסרט.
"
לפסבינדר, מוכשר ככל שיהיה, אין תזמון קומי או יכולת מובנית להצחיק בעצם נוכחותו בסיטואציה זרה. זה תפקיד ליו גרנט הצעיר, בקיצור. לא למייקל פסבנדר בתצורתו הנוכחית
"
לעיתים קרובות צוחקים עליו ולא איתו. יש כמה סצנות קומיות בסרט שהן באמת מוצלחות, וגם כמה דמויות משנה מטופשות שגונבות את ההצגה - אבל רוב הזמן, "רק לא אתה" משעשע בקטע של מעורר קרינג'.
"
אפרון פשוט מעולה, עם ובלי קשר לשינוי הגופני הקיצוני שהוא לקח על עצמו. מקקלני מצדו גונב סצנות, ואילו דורקין עושה עבודת בימוי סולידית במובן הכי חיובי של המילה.
רוצה יותר? בחר/י כמות ביקורות להצגה ברשימה: 10 ביקורות, 15, 20, 25 או 30.