מגזין סרטים

"סוס פרא תשע" – ביקורת #2: דיאלוגים שנונים שנעים בין המטופש למדויק

"סוס פרא תשע". סאם רוקוול, סטיב בושמי.

"סוס פרא תשע". סאם רוקוול, סטיב בושמי.

"סוס פרא תשע", סרטו החדש של מרטין מקדונה, עוסק פעם נוספת בחברות גברית וכרגיל עושה זאת נפלא ברגישות והומור.

כריס (ג'ון מלקוביץ') ולי (סם רוקוול) הם שני סוכני סי.אי.איי. השנה היא 1973 והם מוצבים בצ'ילה במשימה לערעור השלטון על מנת לגרום למהפכה. תוך כדי המבצע הם נשלחים לשבוע לאיי הפסחא ובין טיולים אל ראשי הענק המפורסמים של האי הם מתמודדים עם העבר וההווה שלהם.

לכריס יש עבר מרשים. הוא היה מעורב בהפיכה בקובה ובמשבר הטילים. הוא אפילו שיחק תפקיד מרכזי בדאלאס ב-1963. עכשיו הוא חולה, הזיכרון שלו מכשיל אותו ונראה שהוא כבר אינו מסופק מחייו. הוא שוקד על כתיבת אוטוביוגרפיה ונדמה שהצנזורה העצמית שלו לא פוסלת הצגת פרטים סודיים. לי, שותפו שמעריץ אותו באופן מסוים ובעיקר אוהב אותו, מנסה למזער נזקים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"סוס פרא תשע" – ביקורת #1: מעניין בזכות הדמויות והשחקנים

"סוס פרא תשע". סאם רוקוול, ג'ון מלקוביץ'.

"סוס פרא תשע". סאם רוקוול, ג'ון מלקוביץ'.

"סוס פרא תשע" הוא סרט דרמה של מרטין מקדונה, מעט נוגה, בקצב מדוד, עם צמד דמויות מעניינות במרכז הסיפור שרובו מתרחש באיי פסחא. יש בו מעט אלימות ובעיקר הופעות נהדרות של ג'ון מלקוביץ' וסם רוקוול; מלקוביץ' מזמן לא שיחק בסרט טוב או בסרט שהוקרן בארץ בבתי הקולנוע, ורוקוול תמיד מעניין ומוצלח.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"האישה העשירה בעולם" – ביקורת: סיפור מרתק וקצב טוב

"האישה העשירה בעולם". מרינה פויס, איזבל הופר.

"האישה העשירה בעולם". מרינה פויס, איזבל הופר.

"האישה העשירה בעולם" הוא סרט דרמה צרפתי עם סיפור מרתק, בהשראת מקרה אמיתי. הוא היה מועמד ל-6 פרסי סזאר: תלבושות (בעיקר לבגדים של איזבל הופר), מוזיקה (בצדק) וארבעה שחקנים בארבע קטגוריות המשחק, כשלורן לאפיט זכה על תפקידו כשחקן ראשי.

מריאן פרר המיליארדרית (איזבל הופר הייחודית טובה כרגיל), שירשה מאביה חברת איפור מצליחה ביותר, נשואה לגִי הפוליטיקאי, אם לבת שנישאה ליהודי (זה חשוב לסיפור) וסבתא לנכד בגיל בר מצווה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החשבון החברתי" – ביקורת #2: חסרה קלילות של במאי לשטף הטקסט של סורקין

"החשבון החברתי". מייקי מדיסון.

"החשבון החברתי". מייקי מדיסון.

"החשבון החברתי" שוב מדגים שארון סורקין יודע לכתוב ממש טוב, אבל יכולות הבימוי שלו לוקות בחסר. הסגנון שלו שמרני ונטול השראה, וזה בדיוק ההבדל בין "הרשת החברתית" שכתב סורקין וביים דייויד פינצ'ר לפני 16 שנה, לבין הסרט הנוכחי שגם נכתב וגם בוים על ידי סורקין. הוא נראה יותר כמו כתבה מומחזת ממגזין כלכלי-פוליטי, מאשר סרט קולנוע ששווה לצאת בשבילו מהבית.

עלילת הסרט, שיש לציין כי איננה קשורה לעלילת "הרשת החברתית" למרות הנושא הדומה, עוסקת במסמכים שהודלפו בשנת 2021 על ידי פרנסס האוגן (מייקי מדיסון) בעזרתו של עיתונאי הוול סטריט ג'ורנל ג'ף הורוביץ (ג'רמי אלן וייט) שמוכיחים כי חברת פייסבוק היתה מודעת לכך שעדכונים שלה גרמו להקצנת השיח החברתי-פוליטי בפלטפורמה והתעלמה מכך. את מרק צוקרברג מגלם ג'רמי סטרונג, שמשום מה מרבה לגלם יהודים מפורסמים בתפקידיו הקולנועיים והטלוויזיונים (רוי כהן, ג'רי רובין וברוך שפינוזה).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החשבון החברתי" – ביקורת #1: מול הכישרון של סורקין בכתיבה ניצב הבימוי הבינוני

"החשבון החברתי". מייקי מדיסון, ג'רמי אלן ווייט.

"החשבון החברתי". מייקי מדיסון, ג'רמי אלן ווייט.

את "החשבון החברתי" כתב וביים אהרון סורקין, והוא מעין המשך ל"הרשת החברתית" מ-2010 שסורקין כתב ודיויד פינצ'ר ביים.

זה הסרט הרביעי שסורקין ביים, אחרי "המשחק הגדול" (ג'סיקה צ'סטיין משחקת פוקר), "משפט השבעה משיקגו" ו"הזוג ריקרדו", שכולם מבוססים על סיפורים אמיתיים, וכולם בסדר. עדיף שידבוק בכתיבה ולא יביים. את שני הסרטים הטובים ביותר שהוא כתב ביימו אחרים: "בחורים טובים" (רוב ריינר הבמאי) ו"מאניבול" (בנט מילר).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גלים של תקווה" – ביקורת: סוחף או מיושן לפרקים

"גלים של תקוה". וויצ'ק וודוחודסקי.

"גלים של תקוה". וויצ'ק וודוחודסקי.

"גלים של תקווה" הוא סרט דרמה צ'כי שמתרחש בשנות ה-60 עד, כולל, הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה. הסרט סוחף לפרקים, מצליח להעביר יפה השתלשלות אירועים היסטוריים ללא הסברים מעייפים ולעוסים, אך הוא גם מיושן לפרקים ויש שימוש מיותר בחומרי תיעוד/כמו-תיעודיים.

"גלים של תקווה" היה הסרט הנצפה ביותר בצ'כיה ב-2024 ונציג המדינה לאוסקר באותה שנה. לא מגיעים הרבה סרטים צ'כיים לארץ ואין ספק שהנושא הטעון של דמוקרטיה, מחאה והתנגדות עודדו את הקרנתו בבתי הקולנוע בארץ.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דיגר" – ביקורת: מושקע ולוקח את הזמן

"דיגר". טום קרוז.

"דיגר". טום קרוז.

"דיגר" היא סאטירה בכיכובו של טום קרוז. סאטירות הן לרוב בצורת מערכונים, כלומר בפורמט קצר. "ד"ר סטריינג'לאב" של סטנלי קובריק, שהסרט שואב ממנו לא-מעט השראה, הוא בן 95 דקות, בעוד "דיגר" הוא שעתיים ו-8 דקות. כנהוג בסאטירה, ההתנהלות הולכת ומקצינה, נעשית יותר ויותר מוגזמת.

זהו הסרטו השמיני של הבמאי אלחנדרו ג'י. אינארטו, שביים את "אהבה נושכת", "בבל", "בירדמן" ו"האיש שנולד מחדש" מ-2015, כשעל שני האחרונים הוא זכה באוסקר, ומאז עשה רק סרט אחד בלבד שלא היה מוצלח ("בארדו").

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"התעוררות" (2026) – סקירה

"התעוררות".

"התעוררות".

"התעוררות" הוא סרט תיעודי ישראלי שמסכם את הקורות הסוערות שעברו עלינו ב-45 החודשים האחרונים, עם הפנים לבחירות לכנסת בעשרים ושבעה באוקטובר.

בכל סרט יש פער בין התסריט שנכתב, מה שמצלמים, והתוצאה הסופית אחרי העריכה, אבל לרוב הכיוון, היעד והמטרה ידועים. בסרטים תיעודיים שבהם מתנהל תיעוד בזמן אמת של הדברים -ולא מספרים בדיעבד סיפור מהעבר, שנגמר- יש נקודת התחלה אבל הרבה פעמים לא יודעים מה תהיה נקודת הסיום. היה ברור שייעשו סרטים על המחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, אך המלחמה הממושכת, ששינתה את הכול, השפיעה גם על ההפקות השונות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"יתום" – ביקורת: במאי "הבן של שאול" מגיש סרט שחוזר על עצמו

"יתום". אנדראה וסקוביץ, בויטוריאן ברבש.

"יתום". אנדראה וסקוביץ, בויטוריאן ברבש.

אם רוצים להתעצבן על פסטיבל ונציה אז תתחילו בכך שבשנה עברה "יתום" התקבל לתחרות הרשמית. הסרט ההונגרי גם פתח את פסטיבל חיפה בשנה שעברה והוא נציג הונגריה לטקס האוסקר הקרוב. כל זה כנראה בזכות במאי הסרט לסלו נמש שסרטו הראשון, "הבן של שאול", זכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. זהו סרטו השלישי, ונראה שלא מעניין אותו לעשות סרט שמתרחש במאה הנוכחית (וגם אז בטח היה מקשר את זה למלחמה כלשהי).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורות על ארבעה סרטים ישנים -שלושה צרפתיים ואוסטרי- מ-1924 עד 2019

"זוגות נשואים".

"זוגות נשואים".

"בני דודים" (בתרגום המקורי: "זוגות נשואים") הוא סרט צרפתי (מאוד) שבקלות היה יכול להתרחש בימינו, כשהדבר היחיד ש"חסר" הוא טכנולוגי: טלפונים ניידים והאינטרנט. הסרט, שהיה מועמד לאוסקר לסרט הזר, היה מועמד גם לשחקנית ראשית ולתסריט מקורי; שתי המועמדויות הנוספות לסרט שאינו באנגלית לא היו ואינן דבר נפוץ. הסרט הצליח כל כך שב-1989 נעשתה גרסה אמריקאית בכיכובם של טד דנסון ואיזבלה רוסליני.

בהתחלת הסרט מרתה ופסקל ובנם נוסעים לחתונה משפחתית. זה הראשון בשורה של מפגשים וחגיגות עם ילדים, הורים, מכרים וקרובי משפחה; כמעט ארבע חתונות ולוויה אחת. מרתה (מארי-כריסטין ברו, "הלילה שלי עם מוד" של אריק רוהמר, "אבק כוכבים" של וודי אלן) היא דמות יוצאת מן הכלל. היא לא אדישה למה שמתרחש בחייה, אבל יש בה מעין השלמה וקבלה ושובבות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אומהה" – ביקורת: אפקט רגשי עצום

"אומהה". ג'ון מאג'רו.

"אומהה". ג'ון מאג'רו.

לסרטו של קול וובלי, שהוקרן כבר בתחילת השנה שעברה בסאנדאנס, ועכשיו סוף סוף מגיע למסכים ברחבי העולם, יש כוונות טובות ומה שיותר חשוב הוא שיש לו גם מידות טובות, מהסוג שאני נוטה להעריך בסרטי קולנוע ולכן "אומהה" בעיני הוא סרט מומלץ.

הסרט נפתח בסצינה שבה מרטין האלמן (ג'ון מגארו, "5 בספטמבר"), גיבור הסרט, מעיר את שני ילדיו הקטנים אלה וצ'רלי, מוקדם בבוקר ולוקח אותם לטיול מסתורי, בלי לגלות להם את מהות אותו טיול. בטרם יציאתם, אנחנו מגלים שהבית שלהם אמור להיות מעוקל.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בפרסי האמי 2026: "הפיט", "מפרץ האלמנות" ו-"DTF סנט לואיס" הטובות ביותר

"הפיט". נוח וויילי.

"הפיט". נוח וויילי.

אלו הזוכים בטקס הענקת פרסי האמי 2026 (ה-78 במספר), שאותו הנחתה מרישקה הרגיטיי (חוק וסדר: מדור מיוחד) שהיתה עסוקה במהלך הטקס בעיקר בהחלפת בגדים מאחורי הקלעים. היה גם קטע מוקלט מביך עם טיילור סוויפט וצוות השחקנים של "חוק וסדר: מדור מיוחד".

בעוד שבדרמה חילקו את הפרסים למספר סדרות שונות, בקטגוריות הקומדיה שלטה בענק הסדרה החדשה "מפרץ האלמנות" (Widow's Bay). רשימת המועמדים השנה.

השנה, לראשונה, בין הקהל שישב בשורות של כיסאות לבמה ישבו המועמדים סביב שולחנות, כך שלא היו צריכים ללכת הרבה כדי להגיע לבמה ולשאת את נאום הזכייה שלהם. בין הזוכים היו כמובן זוכים חוזרים, זוכים בפעם הראשונה, ומספר שיאים חדשים נרשמו. חלק מהפרסים חולקו בטקס מקדים.

רשימת הזוכים בפרסי האמי 2026:

דרמה

סדרת הדרמה הטובה ביותר
"הפיט", שנה שנייה ברציפות

שחקן ראשי
נוח ויילי, "הפיט". שנה שנייה ברציפות

שחקנית ראשית
ריאה סיהורן, "פלוריבוס"

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »