ביקורות על
האביר האפל (2008)
The Dark Knight
נדמה ש?האביר האפל? הוא הראשון להפוך את הנבל שלו לפילוסוף קרימינלי מבריק שמתעקש להוכיח את טענותיו אפילו במחיר המעשה הנורא מכל.
?האביר האפל? הוא סרט אפל מאוד, מורכב, מתוחכם, עם אחד התסריטים המרשימים - מבחינת בניית פולמוס מוסרי - שנתקלתי בהם.
רוב הסרט, בכלל לא מתעסק באקשן. 'האביר האפל' הוא אחד המותחנים מורטי העצבים ביותר של העשור האחרון, אם לא בכלל.
הג'וקר, בגילומו המטריד והמעולה של הית' לדגר המנוח, מצליח לא רק לשדוד בנקים, אלא גם לגנוב את ההצגה, באופן אגבי-אך-פסיכופטי, תוך ליקוקי שפתיים דוחים.
הופעתו של לדג'ר מחשמלת, מבריקה. זהו ללא ספק "תפקיד חייו". כשלכך מצטרפת העובדה שזהו גם התפקיד האחרון בחייו, הופכת הצפייה בלדג'ר לחוויה מצמררת בפני עצמה.
באטמן של נולאן נאמן לדמות הקומיקסית כמו שאף באטמן לא היה לפניו ובכך הופך את "האביר האפל" לסרט ש"מופת" היא לא מילה גסה כשבאים לתארו.
התסריט של האחים כריסטופר וג'ונתן נולאן, בשיתוף עם דייויד אס. גוייר, הוא לא רק מופתי, אלא חוטא באלוהיות.
"האביר האפל" אינו סרט הבאטמן הטוב ביותר מאז ימי טים ברטון בגלל שהוא ילדותי פחות ואפל יותר, ולא בגלל ההתפלספויות שמבקרים אחדים זיהו בשגגה כ"עומק פסיכולוגי".
"האביר האפל" מבקש להלך בעקבותיהם של סרטים כ"שבעה חטאים", המציבים בפני ערכי האנושות סימן שאלה גדול ומעיק.
אילו אלברט שפאר, האדריכל של היטלר, היה מתפנה גם לבימוי סרטים, יש להניח שהוא היה מוציא מתחת ידיו מוצר פילמאי דומה ל"האביר האפל".
