
לפני שבוע ערכתי ריאיון עם רשף לוי, במאי הסרט המוצלח "איים אבודים". הסרט הולך ומסתמן כהצלחה הגדולה ביותר של הקולנוע הישראלי ב-2008, כשבעורפו נושף רק סרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה". ולהצלחה יש על מה להתבסס: "איים אבודים" הוא סרט ססגוני וצבעוני מצד אחד, וטעון רגשית מצידו השני.
רשף לוי, רק בן 36, כבר לפני עשור הצחיק את הצעירים דאז עם "חלומות בהקיציס", ודחף את שני הצעירים עלומי השם, טל פרידמן ואיל קיציס, למרכז הבמה הקומית. שמו של לוי אמנם נקשר הרבה בתסריטים לקולנוע ולטלויזיה, אך עשוי להיות מוכר לרוב האנשים דווקא בזכות הופעות הסטאנד-אפ שלו. ככה זה, אנשים זוכרים פנים. התסריטים שכתב כוללים את סדרת הקאלט המאפיונרית, "הבורר", וכמובן "אהבה קולומביאנית". כבמאי, "איים אבודים" הוא סרט הביכורים של לוי, ולהרפתקה צירף לצידו לוי כמה מהשחקנים שעבד איתם בעבר בקולנוע ובתיאטרון, בינהם שמיל בן ארי ואושרי כהן.
מבוסס בחופשיות על חוויות אישיות של לוי, "איים" מציג את סיפורה של משפחה כפר-סבאית בשנת 1980, אז הדברים פשוט נראו אחרת. אלא שבאוירה הפסטורלית של תחילת שנות השמונים, שני האחים התאומים במשפחה (מיכאל מושונוב ואושרי כהן) נקרעים בינהם על חיבתם לבחורה (יובל שרף), אב המשפחה (שמיל בן ארי) חווה אסון שמשליך על כל המשפחה, והאח הגדול (פיני טבגר) מסתבך בקשרי אהבה שלא לרוחו של האב.
"קודם כל זו לא אוטוביוגרפיה." אומר לוי. "הסרט, 'איים אבודים', הוא סרט שיש בו אלמנטים אוטוביוגרפים. זאת אומרת, יש בו חלקים שהם קרו בחיים ביחוד בסביבה שהסרט מתרחש, עם הסוג הזה של המשפחה, האבא המיוחד הזה, והמשפחה המיוחדת הזו מרובת הילדים, וגם עם חלק מהאלמנטים שקורים בחיים שלהם, כמו מה שקורה עם החברים של הגיבור, ארז, ובמשפחה עצמה.
לחצו לקריאת הכתבה המלאה »