"שומרי הגלקסיה: חלק 2" – ביקורת #2
בגדול ניתן לחלק סרטי המשך לשני סוגים: כאלה שממשיכים רעיונית את מה שהיה בראשון והתוצאה היא עמוקה ומורכבת יותר ("האימפריה מכה שנית", "האביר האפל") וכאלה שעושים בדיוק אותו דבר כמו פעם שעברה: לעיתים זה עובד מצוין ("ג'ון וויק 2"), אבל לפעמים זה די סתמי ("למצוא את דורי"). מהטריילר של "שומרי הגלקסיה: חלק 2" ניתן היה לשער שהוא הולך להשתייך לסוג השני: יש רגע בו רוקט מבין שמאחר והם מצילים את הגלקסיה פעם נוספת הם יוכלו לגבות שכר גבוה יותר עבור משימות (השאלה האם יצליחו לקבל בפחות משוטף + 60 כמו "הנוקמים") ואכן אנחנו מקבלים את אותו הדבר – וזה כיף בדיוק כמו שהיה פעם שעברה, רק שבהיעדר גורם החדשנות, זה מעט פחות טוב מהסרט הקודם. ההומור שם, האקשן שם, יש יחסים מבוססים ודמויות עמוקות יותר – אבל בלי היחוד של הפעם הראשונה זה פשוט פחות טוב.
ואם מנסים לשחזר את מה שעשו פעם שעברה, מי אם לא מי שעומד מאחורי ההצלחה הקודמת מתאים לדאוג לכך שהכול יעבוד שוב? בזמן שחלף בין הסרטים, ג'יימס גאן, שכתב וביים גם את החלק הראשון, כתב והפיק את מותחן אימה "ניסוי בלקו" על עובדים במשרד תאגידי שנאלצים להילחם זה בזה עד המוות כדי להישאר בחיים. בנוסף הוא גם צילם את כל ההופעות של סטן לי בסרטי מארוול בשנה הקרובה (בכל זאת הבן אדם בן 94. ואם אפשר למנוע את החייאת המתים באופן דיגיטלי – מה טוב).












