חשאיות (2008)

בשנה אחת בלבד מסווגת ארה"ב חומרים הגדולים בכמותם פי חמש מהעמודים המצויים בספריית הקונגרס. אנו חיים בעידן שבו הב?ינה החשאית מגמדת את הידע הפתוח לציבור, שבו כמויות עצומות של אינפורמציה חסומות בפני האזרח מן השורה. מיליוני אנשים עובדים בסוכנויות הביון ובאה העת לשאול האם בחשאיות טמון המפתח לניצחון במאבק נגד הטרור או שמא זהו עקב אכילס של הדמוקרטיה? האין בעצם סיווגן של כמויות חומרים אדירות משום פגיעה בביטחון הלאומי? מחד גיסא החשאיות היא כלי נשק במאבק נגד הטרור העולמי, היא שומרת את אמצעי ההשמדה ההמונית מחוץ לטווח מגעם של גורמים עויינים ואלמלא ידיעה שפורסמה בעיתונות לא היה החיזבאללה מצליח לפוצץ את מטה הנחתים בבירות ב-83'. מאידך גיסא החשאיות מחבלת לא פעם בשקיפות הנדרשת משלטון החוק, פוגעת באיזונים העדינים בין רשויות השלטון ומאפשרת עיוותים בנוסח כלא אבו גרייב, ציתותים בלי צו או העברת עצורים תוך התעלמות מהסכמי הסגרה.