שום דבר לא בסדר (2025)

עידו רוזנטל היה לוחם שלדג ותיק, איש קבע בן 45, דמות יוצאת דופן ביחידת הקומנדו הסודית של חיל האוויר. בבוקר ה ־7 באוקטובר, כשיצא לעוטף עזה עם צוותו, נקלע לקרב יריות עם מחבלים סמוך לקיבוץ עלומים - ונהרג. את החלל שהותיר אחריו נותרו למלא זוגתו, נוגה פרידמן, וילדיהם תום, נבו ואַרְיָה.
הסרט הדוקומנטרי "שום דבר לא בסדר", בבימויו של רני סער מתעד כיומן אבל מצולם את השנה הראשונה לאחר נפילתו של עידו - שנה של כאב, זעם, אהבה, געגוע, ואומץ נדיר לומר את מה שרבים מפחדים להרגיש. נוגה פרידמן, בת 42, אלמנת צה"ל, מסרבת להתאים את עצמה לדימוי הממלכתי של "האלמנה החזקה", זו שמצופה ממנה לקבל את המוות כחלק ממחיר החיים פה. במקום להתעטף באבל שקט ומכובד, היא בוחרת להביע את הסערה הפנימית שלה דרך פרץ יצירתי עוצמתי: היא מתחילה לכתוב שירים, מונולוגים, קומיקס אישי, צילום ביתי - ואף מנהלת שיחות עם עידו, באמצעות בובת גרב שיצרה בדמותו.
הרגעים החשופים ביומן האבל המצולם של נוגה יוצרים פסיפס רגשי מהפנט: היא מתמודדת עם האובדן, עם האמהוּת החדשה-ישנה, עם חוסר הצדק שבמותו, ועם השאלות הקשות על מלחמה ועל הקרבה.
"שום דבר לא בסדר" הוא הרבה יותר מסרט על שכול. זהו מסמך אישי ועל נשיות, אמהות, אהבה וזיכרון - שמסרב להסתדר במשבצת, ומבקש לשבור את כללי הטקס. סרט על החיים אחרי המוות, ועל הבחירה - דווקא מהמקום הכי נמוך - ליצור ולחיות.