ליה ון ליר ביוגרפיה

ליה ון ליר היתה ממיסדי סינמטקים ירושלים, תל אביב וחיפה, מיסדת פסטיבל הסרטים ירושלים וכלת פרס ישראל למפעל חיים (2004).
ון ליר גדלה בבית יהודי שוחר תרבות ברומניה, ובשנת 1940 נשלחה על ידי הוריה לבקר את אחותה בישראל. היא נשארה בישראל, ואילו הוריה נספו בשואה.
היא למדה בפקולטה למדעי הרוח של האוניברסיטה העברית בירושלים, והכירה בתל אביב את וים ון ליר, טייס מתנדב מהולנד ומנהל חברת "כימאוויר", שהיה חובב קולנוע. הם נישאו ב-1952 ועברו לחיפה, והקימו מועדון צפיה ביתי בסרטים. הזוג רכש עותקים של סרטי איכות ב-16 מ"מ והקרין אותם לפני חברים בביתם על הכרמל. ב-1955 הקימו את "מועדון הסרט הטוב", שמנה 250 חברים ובמסגרתו הוקרנו סרטי איכות פעם בשבועיים. בשנה לאחר מכן ייסדה ון ליר מועדוני סרטים גם בתל אביב ובירושלים.
לאחר שרכשה סרטים נוספים, ב-1960 יסדה את "ארכיון הסרטים הישראלי", וכעבור שנה הוא הוכר כחבר בפדרציה הבין-לאומית לארכיוני סרטים. ב-1973 הקימה ליה את הסינמטק בחיפה, ובהמשך אותה שנה יסדה את הסינמטקים בתל אביב ובירושלים. בשנת 1974 עברה עם בעלה לגור בשכונת "ימין משה" בירושלים.
ב-1981 חנכה את בנין הסינמטק החדש (בגיא בן הינום במקום בבית אגרון), ובו ספריה, מוזיאון לתולדות הראינוע והקולנוע, ומשכנו של ארכיון הסרטים הישראלי. ב-1984 יסדה ון ליר בסינמטק ירושלים את הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע.
ב-1998 זכתה על מפעל חיים מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע. בשנת 2004 זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים. בשנת 2011 קיבלה פרס הוקרה מיוחד גם מהברלינלה בבירת גרמניה. כמו כן, היא החזיקה בתואר "אבירת לגיון הכבוד" בצרפת.
היא נפטרה בבית החולים שערי צדק בירושלים.