חבורת היתומים (2015)

ב-ד' באייר תש"ח, יום לפני ההכרזה על הקמת המדינה ובעיצומה של מלחמה עקובה מדם, נכנעו חברי קיבוץ כפר עציון . 79 מחברי היישוב רוכזו לאחר הכניעה במרכז הקיבוץ ונטבחו בירי אכזרי בידי חיילי הלגיון הירדני. ארבעה שרדו. באותו הזמן נפל גוש עציון כולו. הלוחמים והלוחמות מהקיבוצים הסמוכים נלקחו לשבי הירדני. לימים, תקבע כנסת ישראל את יום נפילת כפר עציון והטבח כיום הזיכרון לחללי צה"ל כולם.
קהילת כפר עציון הפכה לאוסף של שברי משפחות - 34 אלמנות ו-49 יתומים. הם מתוודעים לאסון דרך מכשיר קשר המדווח מכפר עציון למנזר רטיסבון בירושלים, בו מצאו הנשים והילדים מקלט זמני לאחר שהוברחו מהקיבוץ. "מלכה נפלה" נאמר בקשר, והם מבינים.
ממנזר רטיסבון עברו לגבעת עליה ביפו וחיו כקיבוץ עירוני במשך מס' שנים נוספות, אח"כ התפזרו. בגיל צעיר מאד התמודדו ילדי כפר עציון - (הגדולים שבהם בני 9) - עם המוות.
זהו מקרה יוצא דופן במשפחת השכול של מדינת ישראל. בשום מקום במדינה לא היו כל כך הרבה יתומים ביישוב אחד לאחר המלחמה.
והנה: היות יתום מכפר עציון הופכת עם השנים לחלק מאישיותם בו הם גאים, כאילו אין אובדן ואין כאב. הגורל המשותף היווה דבק לחבורת הילדים שחלקו בדמיונם אב אחד, בתוכו התערבבו כל האבות יחד, כמו בקבר האחים המשותף לאבותיהם בהר הרצל.
הסרט "חבורת היתומים" עוקב אחר התהליך המרתק והכואב של חשיפת הסיפור האישי של חמישה יתומים. חבורת היתומים מתכנסת בקיץ 2014 לקייטנה השביעית - בילדותם הם השתתפו בשש קייטנות שעזרו להם להתחבר ולהתגבר. הם בוחרים לקיים את הקייטנה השביעית בכפר עציון. בקייטנה זו משתתפים 40 מ"ילדי כפר עציון". הסרט מאיר באור מפתיע את מה שעבר על האלמנות, ומי היו האבות שנהרגו בגבורה. לאט לאט אל מול המצלמה נפרם האתוס לסיפורים אישים, ומתוך התהליך נחשף הסיפור ההיסטורי של כפר עציון כולו.