20 אלף מינים של דבורים (2023) למקצוענים: איך צולם, פרסים, הצלחה, טריויה, ציטוטים, פסקול

שיחה עם הבמאית:
ש: איך עלה הרעיון של נערה טרנסית?
ת: תמיד עסקתי בזהות, גוף ומגדר ויחסים בתוך המשפחה. כולם זכו לייצוג ביצירה שלי . בעבודות קודמות שלי שאלתי שאלות כגון ממתי אנחנו יודעים מי אנחנו? מה מערכת היחסים בין הידיעה מי אנחנו לבין הגוף שלנו? האם הזהות העצמית שלנו היא ענין פנימי וחוויה אישית או שהיא מושפעת ממבט חיצוני?
זהות מגדרית תמיד העסיקה אותי, אני החמישית מתוך שישה ילדים במשפחה, רובן בנות. תמיד הרגשתי שיש מרחק בין התפקיד לו ייעדו לי בבית לבין ההתנהגות שהקרנתי כלפי חוץ .הייתי שחיינית בין הגילאים 6-13, התאמנתי מדי יום, השתתפתי בתחרויות נשים והחלפתי בגדים בחדרי הלבשה רבים. השינוי הסימבולי והמיני של הגוף שלי הצביע על המעבר שלי מילדות לנערות. כיון שאהבתי ספורט ביליתי את מרבית הילדות שלי בחברתם של בנים. הרגשתי שאני מתאימה לכל התחרויות שלהם, אבל מצד שני הרגשתי שהם לא לגמאי מקבלים אותי לקבוצה שלהם. וזה בלט יותר כשהתחלתי להתבגר והגוף שלי שינה צורה.

הסיפור של הסרט צמח מהצורך לדון במגבלות של השיטה הנוקשה להתחייב למין- מגדר. שיטה המגבילה ומענישה חברתית את אלה הנמצאים על הגבול. זה בא ליד ביטוי בייצגו של האב בסרט הרואה הכל דרך העיניים של גברי או נשי ולמרות שהדמות שלו לכאורה יותר פרוגרסיבית הוא לא משתחרר מן המוסכמות.
ש: איך גילית את הנושא?, האם עבדת עם ילדים טרנסיים והמשפחות שלהם?
ת: הגעתי לארגון שחשף בפני משפחות של 20 ילדים בגילאים של 3-9 , הם היו מאד נדיבים ברצון שלהם לחלוק איתי את הסיפור האינטימי שלהם. זה היה תהליך מאד מעשיר שהזין את התסריט נדהמתי מכמה משפחות שסיפרו לי כמה התהליך היה עבורם תהליך חיובי, שאפשר להם לחבר מחדש את המשפחה בדרך אחרת. הם לא ראו את זה כבעיה אלה כדבר המקרין על הכללים עליהם משותת המשפחה שלהם. וזה אפשר להם לבחון את הכללים הללו. לבחון את היחסים עם הבנים והבנות שלהם ואת התפקיד שלהם כאימהות ואבות. ולגם לבדוק את החוויות שלהם בזהות שלהם. דבר נוסף ויפה שמצאתי שהמשפחות הללו מעולם לא השתמשו בביטוי טרנס, או שינוי, כדי להגדיר את התהליך שהבן או הבת שלהם עוברים. להפך התפיסה שלהם היתה שהאנשים מסביב הם שעוברים את התהליך. הילדים מעולם לא חדלו להיות מה שהם . אלה הם האחרים שצריכים לעבור שינוי ולשנות את התפיסה שלהם וניתן למצוא את זה בסרט שלי .
ש: הסרט הוא לא רק על טראנסיות, הוא גם עוסק בנושאים רבים אחרים, כמו בחינה של המשקל של משפחה, חברה ומסורות תרבותיות איתם אנחנו צריכים להתמודד במהלך החיים שלנו כדי להופך לאינדיבידואלים חופשיים?
ת: זו שאלה מרכזית בסרט ולכן יש בו נקודת מבט כפולה , למרות שבסדנאות כתיבה רבות יעצו לי לא לעשות את זה. יש את נקודת המבט של הבת וגם את זו של האם, שהיא הדמות שאיתה איתה אני הכי מזדהה. בעקבות הניסיון שלי והדור בו אני חייה. זהו מסע משותף של שתי הדמויות. עבורי ילדות טראנסית הוא עוד היבט של ילדות, דרך נוספת לחות שקיימת בעולם. אבל לא היתה לי כונה לצור סרט שיעסוק בנושא הזה בלבד. גם כיון שאני לא אדם טראנסי , לא רציתי לדבר בשם הקהילה הזו. רצתי לחקור את נושא הזהות בצורה רחבה יותר ולבדוק איך מערכות יחסים בתוך המשפחה יכולת להשפיע על המסע שלנו להגדרה עצמית.
ש: האם הסרט שלך מבקר את מוסד המשפחה?
ת: אנחנו חיות חברתיות שמתפתחות בתוך קבוצה. הקבוצה הראשונה היא תמיד המשפחה שלנו. זה מעצב אותנו מפסל אותנו כאילו היינו פסלים, אנחנו תמיד נהיה מוגבלים על ידי הדרך בה האחרים רואים אותנו ובילדות האחרים הם ההורים שלנו ואחר כך הקהילה שלנו, החבריות שלנו והמנהגים והמסורות שאנחנו יורשים. בסרט יש את השכנים, הבריכה העירונית שפועלת כמעין מיקרו קוסמוס .

שף מהכין מגיעה המטפורה של הכורת?
ת: בכורת לכל אחת מן הדבורים יש תפקיד מוגדר, בעל חשיבות לפעולה של הקבוצה. יחד עם זאת
הכורת היא יותר מסך כל החברים בה, היא גוף פעיל וחי בזכות עצמו וחשבתי שזה יהיה נכון לסרט, בגלל המתח הקיים בין היחיד לקבוצה. חשבתי שזה דימוי מתאים כדי לומר משהו באמצעותו על המשפחה
יותר מכך לדבורים וכורת יש תפקיד חברתי ורוחני מאד חשוב בחברה הבאסקית. שאת התרבות בזו רציתי להציג. בתרבות הבאסקית נחשבת הדבורה לחיה מקודשת יש מילים מיוחדות כדי שההתייחסות אליהן תהיה מכובדת.
הדמויות בסרט שלי מדברת בספרדית ובבאסקית והמעבר נעשה בצורה טבעית, כיון שזה קורה גם כך בחיים, גם בתוך אותה משפחה. נוסף על כך ארץ הבסקים מחולקת על ידי גבול שהוא לא רק גבול גאוגרפי אלה מיצג גם מחסום מנטלי שאותו הגיבורים שלי צריכים לעבור. והשימוש בשתי השפות הוא הדרך להראות את הגיון התרבותי והאנושי אותו רצתי להראות בסרט. גם כאן יש סוג של בינאריות. השפה השלטת מציגה את הנורמה בעוד השפה הבאסקית מייצגת את השונה, האחר. השימוש בשפה הבאסקית היה לי חשוב כיון שבדקדוק שלה אין הבדל בין זכר ונקבה וזה היה חשוב לדמות שלי , נותן לה הזדמנות לחופש.
ש: איך מצאת את השחקנית שמשחקת את קוקו?
ת: עשיתי אודישן ל500 בנות, פגשתי אותה די בהתחלה ומיד חשבתי עליה לאחד התפקידים. אחת הנערות בבריכה. היא הייתה נהדרת באלתור. אבל בתחילה זה לא תחבר לרעיון שלי על הדמות של קוקו. ורק בסוף התהליך הבנתי שלא נתתי לה הזדמנות לשחק את קוקו. אז החלטתי לתת לה הזדמנות נוספת והיא היתה נפלאה, הבנתי שמצאתי את קוקו. (מאת יחסי ציבור)