גולם (2014) למקצוענים: איך צולם, פרסים, הצלחה, טריויה, ציטוטים, פסקול

מאי (28), זונת רחוב , חיה לבדה בלופט מתפורר הצופה אל נהר האורות של איילון . האנשים היחידים בקרבתה הם דמויות הולכי הרגל ברמזור המהבהב בחדרה, ושכן שממרר את חייה. לילה לילה היא משוטטת ברחובות, מתודלקת בסמי פיצוציות ובאלכוהול , קהת חושים, מחוסרת כל רצון אמיתי לחיות. הקיום שלה אוטומטי, מתקיים במעגל סגור ולא מתעלה אל מעבר להסנפה הבאה, הדרינק הבא, הלקוח הבא. הרגשות שלה כבר מזמן דהו לכדי עייפות קיומית קבועה, וחלומותיה על בריחה מתפוררים אל מול מציאות עוינת שאין בכוחה לשנות, עד כדי כך שכשג'וני (27) מתפרץ לחייה ומאלץ אותה באיומי סכין לבוא איתו, היא אפילו לא באמת מפחדת.
הריח של מאי משכר את ג'וני שבילה את תשע השנים האחרונות בחייו בכלא, שמונה מהן בעבדות פיזית, מינית ונפשית קשה, לברי, שותפו לשעבר לתא. ברי, שהשתחרר לפניו, סחט ממנו הבטחה שיבוא אליו לתל אביב כשישתחרר , וג'וני, עדיין משועבד למרות שיצא לחופשי, עושה את דרכו אליו, המום מהחופש הפתאומי, אבל בודד ומיואש יותר מאי פעם.
כשג'וני רואה את מאי על הבר במועדון זול אפוף עשן, שותה, לבדה במופגן, קשה, קשוחה, משהו בו מתעורר. הוא לא יכול להתחיל איתה, אבל הוא יכול לאלץ אותה לבוא איתו.
ג'וני ומאי, שותפי גורל, תקועים במעגל של עליבות אנושית , בעולם בו הניכור , האכזריות והניצול הם הסטטוס קוו, אמנם הם מתחילים את דרכם כחוטף ונחטפת, אולם במהירה המשחק ביניהם קורס, היחסים ביניהם נמהלים בחום וברגש ונוצרת ביניהם אינטימיות וחברות.
עוצמת המפגש מעירה את האנושיות שאבדה להם, מחברת אותם חזרה למציאות ולעצמם, אולי הם ימשיכו ביחד, אולי בנפרד, מה שבטוח, עד סוף הסרט איש מבניהם כבר לא יישאר אותו האחד.