"משימה בלתי אפשרית 8: חשבון סופי". היילי אטוול, סיימון פג, טום קרוז, גרג טרזן דיויס, פום קלמנטיף.
"משימה בלתי אפשרית: חשבון סופי" הוא הסרט השמיני (והאחרון?) של טום קרוז כאית'ן האנט שמוביל צוות שלוקח על עצמו משימות בין-לאומיות. הסרט הקודם בסדרת הסרטים, שהחלה ב-1996, נקרא "נקמת מוות- חלק 1" אך הוא לא הצליח כמו שלושת הסרטים שלפניו, אז הסרט הנוכחי אינו חלק 2 על אף שמדובר בהמשך ישיר למה שקורה בו. הפעם מדובר בסרט הארוך והגרוע ביותר בסדרת הסרטים המצליחה. חבל שקרוז דבק בכריסטופר מקוורי, שכתב וביים את כל הפרקים האחרונים, ולא חזר לברד בירד (שביים את הסרט הרביעי, הטוב מכולם) או ניסה מישהו אחר שירענן את הסגנון.
אורכו של "חשבון סופי" הוא 169 דקות – דבר יוצא דופן לסרט פעולה. סרט הג'יימס בונד האחרון, "לא זמן למות", שירת הברבור של דניאל קרייג כסוכן הבריטי, היה 163 דקות. יש המון חזרות ב"משימה בלתי אפשרית: חשבון סופי", ובעיקר המון קטעים שאפשר היה לחתוך בחצי (לפחות). נדמה שקיבלו השראה גם מהתחושה הכללית של "לא זמן למות" עם מעין סיכום וקשירה (מיותרת נורא) לסרט הראשון, והתייחסות לדמויות מהעבר (כולל, בשני המקרים, רגעי פלשאבק קצרצרים עם אהובה שנהרגה).
"משימה בלתי אפשרית 8: חשבון סופי". טום קרוז, סיימון פג.
לא הגיונית כמות ההסברים ל"דבר-המכונה-עלילה" בהתחלה בסרט וגם בהמשך, כתזכורת למי שניסה משום להבין באיזה חלק אנחנו בתכנית. כשהמסגרת העלילתית כל כך מגוחכת, מופרכת ומטופשת (זה לא סרט הפעולה הראשון שנשען על מניע קלוש) אז כדאי שהסרט יהיה מבדר, מלהיב, מצחיק, מפתיע… כולם דברים שאין כאן. זה לא משעמם כמו שזה… ארוך מדי וסתמי מדי. ממש לא ברור חוסר ההומור, כשרק בקטע אחד סיימון פג מנסה לשעשע. היעד בסרט הוא חיסול היישות, וירוס מחשב מבוסס אינטלגנציה מלאכותית (כמובן) שרוצה להשתלט על העולם (כמובן).
בקטעים של אנג'לה באסט כנשיאת ארה"ב (היא מצוינת) יש המון-המון תקריבים, אולי בגלל ענייני ימי צילום. אין סיבה הגיונית בקטעים עצמם. גם בחדרים עם כל האנשים החשובים בחליפות ובמדים וגם באלו שבו משתתפים כל חברי הקבוצה שמתלכדת סביב אית'ן האנט דאגו שכל אחד יוסיף שתי מילים עד שורה וחצי ויקבל את התקריב שלו, כל אחד בתורו, אף פעם לא מדלגים על מישהו.
"משימה בלתי אפשרית 8: חשבון סופי". ג'נט מקטיר, מארק גטיס, אנג'לה באסט, צ'ארלס פרנל, ניק אופרמן.
בחלק גדול הנוגע לצוללת רוסית שקועה עמוק באוקיינוס אין דיאלוגים. על הנייר הקטע הזה שלאורך דקות רק רואים את האנט/קרוז בתוך המים הקפואים זה בטח נשמע מלהיב ומגניב ומלא כבוד, אבל אין שום הצדקה לאורך של זה, אין מספיק מתח או עניין, ולא רק בגלל הידיעה שהוא יצליח/יצא בחיים. גם עד אז צריך הפתעות, קשיים ולא רק שעון מטפורי שמתקתק ברקע.
גם בסרט הזה, כמו בסרטים קודמים, לא משתמשים כמו שצריך באחת נעימות המוזיקליות הטובות ביותר שנכתבו אי פעם, הזנחה פושעת ומטופשת. זו מוזיקה שיכולה לרומם כל קטע, גם הבינוניים שבהם. היא מופיעה בעיבוד נחמד בהתחלה, ונעדרת ממהלך הסרט, רק כדי להישמע שוב בסוף ברגע שנראה לקוח/מחווה מסרט -או סרטים- קודם בסדרת הסרטים, שסביר להניח שתמשיך בצורה זו או אחרת בקרוב, בתקווה שיהיו יותר ברוח סדרת הטלוויזיה.
דירוג: 
משימה בלתי אפשרית 8: חשבון סופי (ארה"ב, בריטניה, 2025)
בימוי: כריסטופר מק'קורי | תסריט: אריק ג'נדרסן, כריסטופר מק'קורי, ברוס גלר | משחק: טום קרוז, היילי אטוול, אסאי מוראלס, ניק אופרמן, סיימון פג, וינג ריימס, פום קלמנטיף| מוסיקה מקורית: לורן בלפי | צילום: פרייז'ר טאגרט
הפצה: פורום פילם, החל מה-22.05.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: