איך לנסח בקשה לסיוע מקרן קולנוע?

מאת גדעון גנני
"שתיקת הארכיון".

כיצד לנסח בקשה לסיוע מקרן קולנוע ישראלית? צילום מתוך "שתיקת הארכיון".

גדעון גנני, מנכ"ל ומייסד קרן מקור לסרטי קולנוע וטלויזיה, הסכים לפרסם כאן באידיבי טקסט שכתב על מנת לסייע ליוצרים דוקומנטרים לזכות בסיוע מקרנות הקולנוע. התמודדות מצטיינת עם ביורוקרטיה אינה נחלתם של יוצרי הקולנוע, כמו שאינה של רובנו, אך הדבר פוגע באינטרסים של היוצרים. מטרתם היא לקבל תמיכה כספית ולהוציא את הפרויקטים לפועל או לסיים אותם. לכן בחרנו לבקש מגנני לפרסם כאן את המדריך שלו, שיעזור ליוצרים להבהיר את כוונותיהם טוב יותר לנציגי הקרנות, ולהקל עליהם להבין כי הפרויקט המדובר שווה את כספי התמיכה. את קרן מקור יסד גנני עם מיכל רפאלי-כדורי עוד ב-1996, אבל מאז שלמד את עקרונות התעודה באנגליה, השביח גנני את הידע שצבר עם 25 שנות עבודה והוראה. הטקסט הבא הוא הצעה בלבד, ונכתב עם היוצרים הדוקומנטרים בראש, אך כמו שאין חיוב לכתוב בפורמט המוצע בו – כך גם הוא אינו מחייב שימוש לסרטי תעודה בלבד.

מדריך גנני להגשת בקשות סיוע לסרטי תעודה מקרנות

על פי ניסיוני כל הפניות הכתובות לקרנות כתובות באופן בעייתי, שמקשה על הלקטורים את הקריאה ואת יכולת ההחלטה. ההגשות לוקות בפיזור, בכתיבה יתרה, ובעיקר בחזרתיות: אין הבדל בין הכתוב בהצהרת הכוונות, בטריטמנט, או בתסריט (אם כותבים אותו בכלל). זה לא אומר שסרטים טובים לא יכולים להיעשות על בסיס בקשות שכתובות לא טוב והא ראיה: כל הסרטים הטובים שכולנו עושים, שכולם גרוסו מודו החלו את דרכם בהגשה שכתובה באופן לא מספק. הואיל ובפורמט הגשה עסקינן ולא ביצירה בהשראה, להלן מדריך גנני ליוצר הדוקומנטרי אותו אני מנסה להנחיל ליוצרים הפונים לקרן מקור ללא הצלחה, כבר מזה שנים.

ההגשה צריכה לכלול 6 פרקים שכל אחד מהם ייתן מענה לשאלה המתאימה:

  1. על מה הסרט? – תיאור הנושא, על פני כ-1-3 עמודים.
  2. על מה באמת הסרט? – מה אני רוצה להגיד באמצעות העיסוק בנושא הזה, על פני חצי עמוד לכל היותר.
  3. מה יכלול הסרט? – רשימת אלמנטים וודאיים וחזויים שיצולמו, על פני 2 עמודים לכל היותר.
  4. איך ייראה הסרט? – העיקרון המסדר של החומר, המבנה החזוי (צירים, הסתעפויות וכו'), מקומן של הדמויות, סגנון וכיוצא בזה. עד עמוד אחד.
  5. מתי? – מהו לוח הזמנים לצילומים, האם יש הערות מיוחדות לאילוצי משתתפים וכיוצא בזה. עד עמוד אחד.
  6. למה? – למה בחרתי בסרט הזה ולמה חשוב שהקרן תתמוך בו, על פני חצי עמוד לכל היותר.

אם לתמצת, ההצעה צריכה לכלול תשובות ל-6 השאלות הבאות: על מה? על מה באמת? מה? איך? מתי? למה?

מי שלא יכול להתאפק, רשאי גם להוסיף פרק שביעי שבו 'ישפוך' את כל מה שלא יכול היה במסגרת הפרקים הקודמים, אף שלדעתי 6 הפרקים האלה מאפשרים ליוצר לגולל את כל מסכת ההצעה באופן הולם, מספק ובעיקר קונסטרוקטיבי.

סך הכל, היקף ההצעה לפי המפורט לעיל – עד 8 עמודים. כמובן שאפשר לחרוג למעלה או למטה אבל מצד שני מומלץ מאד להימנע מהפקת חוברות שכוללות כ-20-30 עמודים. חוברות שכאלה היו מזכות את כותביהם בציון גבוה בחיבור, אך אין בהן תשובה קונקרטית ולו לאחת מהשאלות שהוצגו לעיל, והלקטורים צריכים לנחש בעצמם את התשובות.

היתרון הגדול ליוצר הוא שהכנת הפנייה בפורמט המוצע תחייב אותו להתייחס כבר בשלב ההגשה לנושאים קונקרטיים של 'מה' ו'איך', ותמנע את המצב שבו ההתמודדות הראשונה עם הנושאים האלה מתחילה רק בחדר העריכה (דבר המתבטא בכמות גדולה מדי של חמר גלם והכפלת זמן העריכה – מצב טוב לעורכים אבל רע למפיקים-יוצרים; כי כידוע, כל יום נוסף של עריכה יורד מה"אין רווח" שלהם).

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?