לוגו פרסי אופיר.
טקס הענקת פרסי אופיר 2014 של האקדמיה הישראלית לקולנוע יתקיים מחר (א', 21.9) תחת עננה קודרת של חוסר אמון בין האקדמיה לבין מועצת הקולנוע, וזילות בפרס מצד התעשיה. כשבועיים לפני הטקס, יו"ר האקדמיה איתן אבן פנה בדואר אלקטרוני לכל המועמדים והפתיע: "לא יחולקו השנה פרסים כספיים במסגרת הזכיה בפרסי אופיר." אבן האשים את מועצת הקולנוע בביטול הליווי הכספי לזכיה באופיר, אבל אלו הגיבו בחריפות והתפתחה מלחמת גרסאות. אלא שבין בליל ההאשמות, בלט דבר אחר לגמרי: אם אין כסף, אין טעם – ובכירים בתעשיה איימו להחרים את הטקס. אופיר זה לא אוסקר ואל תקשקשו להם על יוקרה.
השתלשלות העניינים נפתחת בדואר האלקטרוני ששלח כאמור יו"ר האקדמיה איתן אבן, אל המועמדים לפרסים השנה, באומרו "לאור החלטת מועצת הקולנוע לבטל את תחום הפרסים בקריטריונים החדשים שלה ולהעביר את תקציב הפרסים לפסטיבלים, אנו נאלצים לבשר לכם כי לצערנו הרב, לא יחולקו השנה פרסים כספיים במסגרת הזכיה בפרסי אופיר. יחד עם זאת, נמשיך לפעול בעתיד לביטול רוע הגזרה. ועד אז, תמיד יהיו לנו, פסלונים ויוקרה."
יוקרה? איתן אבן, תחשוב שוב. "התעשיה שלנו עובדת בדם," התרעם בכיר השחקנים הישראלים משה איבגי. "התקציבים הם עלובים, אף אחד לא מרוויח כמעט כלום מהדבר הזה. זה לא הוליווד שאתה מרוויח מיליונים. הפרס הכספי משמעותי לשחקן, לבמאי, למפיק, לקידום הסרט, לקידום הסרט הבא. אנחנו פה בתעשיה של גרושים." בקיצור, גם אם היתה יוקרה, לא הולכים איתה למכולת. איבגי איים להחרים את הטקס, בו גם היה צריך להגיש את פרס הסרט הטוב ביותר, והצטרפו בכירים נוספים לקריאתו להפוך את המצב, כגון המפיק מרק רוזנבאום ויו"ר איגוד השחקנים שח"ם אוהד קנולר.
מאותו הרגע שיצא הדבר לתקשורת, החלה מלחמת הגרסאות. ראשית הסיפור חוזרת אל השנה שעברה, עת החליטה מועצת הקולנוע של משרד התרבות והספורט לבטל את סעיף ה'פרסים' בתקציבה לאקדמיה הישראלית לקולנוע. את הכסף שנלקח מהסעיף העבירה המועצה לתקצוב פסטיבלי קולנוע, ובמקום, העלתה את תקציבה הכולל של האקדמיה ב-80 אלף ש"ח אל חצי מיליון ש"ח סך הכל שנחשבים בסעיף 'שיווק'. סעיף 'שיווק' הוא הרי שונה מסעיף 'פרסים', ואיתן אבן טען כי ביקש לקבל מהמועצה אישור להשתמש בכסף מתוך סעיף זה לחלוקת פרסי אופיר. אישור כזה מעולם לא נתקבל לטענתו, ולכן כשבועיים לפני הטקס החליט להתייאש ולהודיע למועמדים על ביטול הסכום הכספי שנלווה לזכיה בפרס (כ-5,000 ש"ח במרבית הקטגוריות, ועד כ-30 אלף בקטגוריות בולטות כגון הסרט הטוב ביותר).
משרד התרבות הגיב: "ההחלטה כיצד לחלק את הסכום בין תקציב ההפקה של הטקס לבין תקציב הפרסים הניתנים ליוצרים התקבלה באופן עצמאי לחלוטין על ידי האקדמיה לקולנוע ועל דעתה בלבד. אנו רואים בחומרה רבה את החלטת יו"ר האקדמיה, ד"ר איתן אבן, שהחליט מסיבותיו להקצות את מלוא הסכום בסך 500 אלף ש"ח לטובת הפקת הטקס, ולוותר על הפרסים ליוצרים. מועצת הקולנוע הישראלי ומשרד התרבות מצפים מאבן לחזור בו מהחלטתו זו, ולדאוג להקצות מתוך התקציב האמור סכום לטובת פרסים ליוצרים, בדיוק כפי שהיה בשנים קודמות."
ההתגוששות נמשכה עוד קצת, אבל הנזק לפרסי אופיר כבר נגרם. מה שמענין את אנשי התעשיה בפרסי אופיר הוא כנראה קודם כל הכסף, ויש בזה מן הצדק. הרי עם יוקרה (אמיתית או מדומה, כל אדם ישפוט בעצמו) לא הולכים למכולת. אבל פרסי אופיר לא היו צריכים את הפארסה הזו. גם ככה מדי שנה נאבקת האקדמיה לבחור תאריך שיהיה נוח לכמה שיותר אנשי תעשיה, כדי להפחית את התירוצים לא להגיע (יש מי שמשחק בתיאטרון ויש מי שפשוט לא אכפת לו). האקדמיה בקושי מצליחה לגרום לערוץ 10 לשדר את הטקס (ולא בשידור חי, ומבלי שהערוץ משלם על דבר) שהרי הקהל הרחב לא ממש מתענין בפרסים, שניתנים לסרטים שהוא לא מכיר (מזל שלפחות את השחקנים מכירים, אחרת הרייטינג היה על אפס). ומי יכול לשכוח את ההופעה של פול מקרטני בישראל ב-2008, שהתנגשה עם טקס פרסי אופיר ואילצה אותו להקדים? הפרסים הללו חבוטים מספיק.
ועוד קצת, לגבי יוקרה של פרסים: לא הוכח מעולם כי פרסי האוסקר, שמוסכם על ידי רוב העולם כי הם הפרסים הגבוהים ביותר לקולנוע, תורמים ישירות לחשבון הבנק של הזוכים בקטגוריות השונות מפרס הסרט הטוב, או הופכים אותם לשחקנים מבוקשים במיוחד. בטח שלא לשחקנים, ויעידו על כך שחקנים כגון קובה גודינג ג'וניור (שהיו לו כמה שנים טובות אחרי הזכיה על "ג'רי מגווייר" ואז הפך לשחקן אקשיונרים לטלויזיה) והילארי סוואנק (שהמתינה עשר שנים אחרי זכייתה על "מיליון דולר בייבי" לתפקיד רציני ומוערך כמו של "המסע"). מנצח את כולם הציטוט של מייקל קיין, שזכה באוסקר על תפקידו ב"חנה ואחיותיה" אבל נעדר מהטקס עצמו כדי לצלם את "מלתעות 4" הכושל: "מעולם לא ראיתי את הסרט [מלתעות 4], אבל הכל גורסים שהוא נוראי. יחד עם זאת, ראיתי את הבית שהוא בנה, והוא נהדר."