הסרט "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי נאסר להקרנה בישראל

"ג'נין ג'נין".

בית המשפט המחוזי בלוד אסר אמש (ב') את הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" של מוחמד בכרי בישראל והורה על החרמתם של כל עותקי הסרט בארץ שידועים ליוצר (אך יצוין כי החובה אינה מוטלת על אתר 'יוטיוב' האמריקאי הפופולרי בישראל). החלטת בית המשפט נעשתה בידי השופטת הלית סילש במסגרת תביעת הדיבה שהגיש סא"ל במילואים ניסין מגנאג'י (תביעה שניה בנושא הסרט). עוד, חייבה השופטת את בכרי לשלם למגנאג'י פיצוים בסך 175 אלף ש"ח ועוד הוצאות משפט בסך 50 אלף ש"ח.

סרטו של בכרי עוסק במתרחש במחנה הפליטים ג'נין במהלך מבצע 'חומת מגן' בשנת 2002. נגד הסרט שהוקרן לראשונה בהמשך אותה השנה, הוגשה בעבר תביעת לשון הרע בידי חמישה חיילי צה"ל שהשתתפו בקרבות שם, ובית המשפט העליון קבע כי אכן מדובר בלשון הרע כלפי צה"ל וחייליו אך התביעה עצמה נדחתה היות ולא עומדת לתובעים עילת תביעה אישית – זאת משום שלא הוכיחו כי מישהו מהם נראה בבירור בסרט וניתן לזהותו.

מגנאג'י טען בתביעתו הנפרדת כי לא ידע כי הוא מופיע בסרט ולא צפה בו עד 2015, ולכן תביעתו הוגשה רק בנובמבר 2016. התביעה לפיצוי בגובה 2.6 מיליון ש"ח הוגשה בטענה לרשלנות ולשון הרע כלפיו. בכרי טען להתיישנות, אך השופטת קיבלה את טענתו של התובע: "אין שום דבר 'רגיל' בלוחמה, ודאי לא כזו במסגרתה מאבד אדם מחבריו או פקודיו, וכפועל יוצא התנהלותו או התגובה שלו לאותם אירועים, אינה יכולה להיבחן במנותק מכך, לרבות סבירות יכולתו לצפות בסרט, שעה שהוא אינו מודע לכך שהוא מופיע בו… אני מוצאת כי רצונו של התובע שלא לשוב ו'לחפור' בפצעי נפשו מהלוחמה במבצע, אינו בלתי סביר בנסיבותיו של מקרה זה, וכי אין לראותו כמי שלא נקט באמצעים סבירים לצורך צפיה בסרט, ולו על מנת לודא אם הוא מופיע במסגרתו אם לאו."

בכתב ההגנה טען בכרי לרדיפה והשתקה פוליטית, אך השופטת סילש קבעה כי התביעה אינה עומדת בקני המידה שנקבעו בפסיקה להגדרה הזו. בכרי גם טען כי לא עלתה כל טענה בסרט כלפי מגנאג'י, ולא היה ניתן לזהות אותו בו. הסצינה שעמדה למבחן הופעתו של מגנאג'י מציגה ריאיון עם זקן פלשתיני שטוען כי חיילים שדדו את רכושו. בכרי נעזר בחוות דעתו של פרופסור רם לוי, ואילו התביעה נעזרה בשני עדים שציינו כי זיהו את מגנאג'י היטב. השופטת דחתה את טענתו של בכרי בנימוק: "לא אך שתמונת התובע והחיילים הנוספים אינה מנותקת מתיאור סיפור ביזת הזקן, אלא כי הנתבע, כמי שערך וצילם את הסרט, מצא לנכון למשוך את הכתוביות והמלל המתואר על ידי המרואיין הזקן, אל התמונה בה מוצגים התובע ושני חיילים נוספים. בנסיבות אלו, ברור כי צופה מן השורה, יקשר את התובע הפרטני עם הטענות ביחס לאירוע המזעזע, המתואר במסגרתו." עוד אמרה השופטת כי חוות הדעת של לוי "מושפעת, באופן מובהק, מעמדותיו ואמונתו האישית, והוא אף אישר כי ברקע חוות הדעת אותה מסר, ומעבר לשאלה הנקודתית בדבר יחוס אירוע זה או אחר לתובע, עומדת אידאולוגיה רחבה יותר, זו אשר עניינה חופש הדיבור, ראיית עמדת הצד שכנגד וקבלתה של ביקורת."

עוד כתבה השופטת: "עסקינן בנתבע אשר מצא לנכון לייצר סרט המתיימר להיות סרט תיעודי המבוסס על קיבוץ ראיונות של מי שנחזים להיות תושבי מחנה הפליטים ג'נין", כתבה השופטת סילש. "הנתבע בחר שלא לערוך בדיקה, ולו מינימלית, ולו ראשונית, של הטענות והעובדות שבאו בראיונות ומצא לנכון לשזור בין הראיונות מגוון תמונות, קטעי וידאו ומוזיקה, אשר יש בהם עצמם, גם במיקום ובדרך שבה הוכנסו לסרט, כדי להמחיש, ובחלק מהמקרים אף להעצים, את האמור באותם ראיונות."

על מגנאג'י כתבה: "ניצב התובע, אדם פרטי, שנקרא על ידי מדינת ישראל לשירות צבאי במהלך מבצע חומת מגן, ומוצא עצמו מוצג בגוף אותו סרט כמי שבוזז את כל ממונו של אדם אחר, מבוגר וחסר ישע. זאת כחלק מהצגה של מציאות אלטרנטיבית כוללת פרי יצירתו של הנתבע."

את מגנאג'י יצגו עורכי הדין נבות תל-צור וטל שפירא ממשרד תל-צור ושות'. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, השתמש בסמכותו היחודית ושלח נציג מטעמו שישתתף בהליך אזרחי, לאחר שקיבל פניות מאישי ציבור שונים. את בכרי יצגו עורכי הדין מיכאל ספרד וחוסיין אבו חוסיין, שעשוים לערער על ההחלטה לערכאה גבוהה יותר.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?