נבחרו 14 מועמדים לפרס פסטיבל דוקאביב 2010

מתוך סיסטמה.

מתוך סיסטמה.

פסטיבל דוקאביב 2010 יתקיים השנה בין ה-6 לבין ה-15 במאי, ובמסגרת התחרות הישראלית לקולנוע דוקומנטרי (תיעודי) יתחרו 14 סרטים. בסך הכל יוקרנו בפסטיבל השנה 26 סרטים ישראלים חדשים: בנוסף לנ"ל, גם שבעה סרטי סטודנטים יוקרנו ויתחרו על פרס הסטודנטים, וחמישה סרטים במסגרת 'הקרנות ישראליות מיוחדות'.

רשימת הסרטים שיוקרנו ויתחרו בפסטיבל דוקאביב 2010:

התחרות הישראלית לקולנוע דוקומנטרי:

  • "איסמי אחלאם" בימוי: רימה עיסא, הפקה: קלאודיה לוין
    הסרט מלווה את אחלאם בת הארבע ואמה הנאבקות יחד. לא רק במחלת הסרטן המכרסמת בגופה של אחלאם, אלא גם על מקומן בתוך משפחתן ומעמדן בחברה השמרנית שבה הן חיות.
  • "אמונה עיוורת" בימוי: ענת לב, הפקה: סשה קליין
    סיפורן של ילדה עיוורת בת 6 ממוצא פיליפיני ואימה המאמצת, עובדת זרה בישראל ממוצא פיליפיני גם כן.
  • "גם שעיניי פקוחות" בימוי: אופיר טריינין, הפקה: שחר בן חור
    מסע מוסיקלי נפשי שבמרכזו תהליך היצירה יוצא הדופן של גבריאל בלחסן, מוסיקאי דרומי הסובל ממחלת ה"מאניה דפרסיה".
  • "הבלתי נראים" בימוי: גיל קרני, הפקה: גיל קרני
    סרט יומן המתעד תקופה בת תריסר שנים בכפר בדואי המצוי בתהליך המביא להכרה בו ולהפיכתו לכפר לגיטימי.
  • "חפשים" בימוי: ישי אורן, הפקה: דוקי דרור
    כאשר אחד מקרב חבורת נוער פוחזת הופך לחסיד ברסלב, השאר נקלעים למאבק על זהות ועל הבית.
  • "ישראל בע"מ" בימוי: מור לושי, הפקה: דניאל סיון ורונן בן-טל
    הסרט עוקב אחר מפעל הטיולים המאורגנים בארץ הקודש.
  • "כבוד הגנב" בימוי: אלכס גנטלב, הפקה: סשה קליין
    סרט נוסף של גנטלב אחרי "האוליגרכים" שמתעד בוסים בעולם התחתון אשר הרים ראשו עם התפרקותה של ברית המועצות.
  • "לאהוב את סופיה" בימוי: אוהד יתח, אריק להב ליבוביץ, הפקה: אוהד יתח
    סיפורה של עולה חדשה מחבר העמים, יוצרת וסולנית בלהקת רוק רוסית, העובדת כנפקנות בתחנה המרכזית בתל אביב.
  • "מאמא" בימוי: בטינה פיינשטיין, הפקה: יואב רועה, אורית זמיר
    הסרט מלווה את מסען של שלוש אחיות היוצאות לחפש את אימן שנעלמה בסין.
  • "המוח החשמלי" בימוי: נדב הראל, הפקה: נדב הראל
    תיעוד חולי נפש המטופלים בטיפולים ניסיוניים חלוציים בישראל, גרמניה וארה"ב, על ידי חוקרי מוח מובילים מהעולם.
  • "המורה אירנה" בימוי: איתמר חן, הפקה: נעמי לבארי, סער יוגב
    תיעוד המורה אירנה עם כיתתה בשכונת הקטמונים בירושלים, במהלך שנת לימודים שלימה.
  • "סיסטמה" בימוי: אוהד מילשטיין, הפקה: אוהד מילשטיין
    נבחרת ישראל לשחייה צורנית בדרכה לאליפות העולם. מאבקו של אינדיווידואלי אל מול הקולקטיב.
  • "פנינה פיילר אחות קומוניסטית" בימוי: דליה מבורך, דני דותן, הפקה:
    מסע עכשווי נטול נוסטלגיה עם אישה קיצונית, חסרת פשרות, בודדה במלחמה לשנות את העולם החדש שמקיף אותה.
  • "קרבת דם" בימוי: נעה בן הגיא, הפקה: עדנה קוברסקי, אלינור קוברסקי
    ניסיונה של במאית הסרט להתחקות אחר סיפורה המיוחד של אחות-סבתה, אשר עזבה את ביתה בגיל 14 והתברר רק 24 שנים מאוחר יותר כי היא נישאה למוסלמי, עקרה למחנה הפליטים עסכר אל ג'דיד ליד שכם, וילדה שמונה ילדים.

סרטים ישראלים במסגרת הקרנות מיוחדות

"איש המרתף" בימוי: שלומית כרמלי, הפקה: שלומית כרמלי
אשר צרפתי, שחקן-במאי, יוצר טוטאלי, ממקימי תיאטרון הפרינג' בארץ, דמות בשולי התיאטרון הממוסד, מחליט לביים את חברו הנון-אקטור, חזי בן-מאיר, במטרה לעזור לו להפוך לשחקן. מעקב אחר הבמאי צרפתי והשחקנים, באופן כרונולוגי מתחילת החזרות ועד לסוף הבלתי צפוי. הסרט מצייר פורטרט של אדם מתוך פסיפס של מצבים והתנהגויות, מביט לתוך חייו הסוערים, הטראגיים והמצחיקים, דרכם נחשפת החצר האחורית של התרבות בתל אביב ודרך העשייה של תיאטרון הפרינג' בארץ."

"המשיח תמיד יבוא" בימוי: לאה קליבנוף, הפקה: לאה קליבנוף
"המשיח תמיד יבוא", מצטטת חגית את סבא שלה, פרופ' ישעיהו ליבוביץ'. מאז נכנסה לתפקידה כאחראית מעקב ההתנחלויות 'בשלום עכשיו', היא נוסעת לשטחי יהודה ושומרון כדי לתעד את הנעשה בהתנחלויות, מצלמת כל פרט ופרט בהתמדה סיזיפית, לבדה. היא מתעדת את הקרוואנים המתרבים ואת ההשתלטות על הקרקעות של פלסטינים תושבי האזור. המסע הבלתי נגמר של חגית מפגיש אותה פנים אל פנים, שוב ושוב, עם המתנחלים. מחדש עולה הכאב שהיא חשה אל מול החברה הדתית, ויחד איתו עולות הסיבות שהובילו להחלטתה להתנתק מהעולם הדתי. אבל המסע הזה מפגיש את חגית גם עם הקשר העמוק שלה ליהדות ועם האהבה שלה לארץ-ישראל, שבשטחה היא נוסעת."

"סיפור אהבה פשוט" בימוי: חוני המעגל, הפקה: עדו בהט – סרט קצר שיוקרן גם במסגרת מאסופת קצרים
בסוף שנות ה-80 תיעד האמן חוני המעגל את הוריו הקשישים בשנים האחרונות לחייהם. דרך סדרת שיחות אינטימיות המתנהלת בינו לבין הוריו, אנו מתוודעים לשני בני זוג המייצגים שתי תפיסות עולם שונות לחלוטין אך עדיין מצליחים לשמר הרמוניה זוגית: אמו של חוני הינה ניצולת שואה שומרת מסורת שהקימה בארץ משפחה מרובת ילדים בתנאים של עוני כמעט בלתי נתפס. אביו הינו סוציאליסט חילוני מושבע בעל חוש הומור וראייה מפוכחת של המציאות הפוליטית. הסרט מאפשר הצצה לאורח חיים שנגוז מן העולם, כשברקע לכל ההתרחשות המשפחתית נמצאת שכונת נווה צדק של אז – שכונת עוני הרוסה ומתפוררת.

"ראיתי ג'ירפות בהודו" בימוי: נועם פנחס, הפקה: רונן מיכאלי
להקת הרוק הפרועה ג'ירפות מגשימה חלום ונוסעת לראשונה להודו למסע מוזיקלי קסום בן חודש ימים שחוצה את תת היבשת ושיאו המתוכנן הוא הופעת ענק מיוחדת בגואה בפני אלפי המטיילים הישראלים שם. אולם סידרה של פיגועי טרור רצחניים במומביי טורפת את הקלפים ושולחת את הלהקה למסע למציאת הקהל שלה – הישראלים שנמלטו מגואה מפחד מפיגוע נוסף. פורטרט מוזיקלי, אישי, וססגוני של להקת ג'ירפות וסולנה הכריזמטי גלעד כהנא – כוכב רוק מזדקן, משורר מחונן, וורקוהוליק כפייתי, היפוכונדר ושתיין מועד – שלוקח פיקוד ומוביל את הלהקה במסע כנגד כל הסיכויים. או כמו שהודי יחף על שפת אגם קדוש שאל אותם בתחילת המסע: ""מה היא קארמה?"""

"שונד" בימוי: יעל ליבוביץ זנד, הפקה: יעל ליבוביץ זנד, עידו זנד
שחקן יידיש מהולל נעלם בנסיבות מסתוריות כשעל דלת ביתו רוססה הכתובת – "שונד". הוא משאיר אחריו חובות, שמועות, והבטחות לא ממומשות. זוהי נקודת הפתיחה ממנה יוצא הסרט למסע בעקבות דמותו הבדיונית של מיכאל קצפ. מסע זה, מוביל אותנו דרך שורה של דמויות אמיתיות ומלאות קסם אל סיפורם של שחקני היידיש בישראל. אמנים אשר רובם עלו ארצה בגלי העלייה הגדולים של שנות החמישים והשישים, והגיעו מרקע של תרבות יידיש עשירה- לעולם עברי חדש אשר ביקש למחוק ולשכוח את אותה שפה גלותית.

תחרות סרטי סטודנטים

"ויקטורי", מיטל בן חמו, סמינר הקיבוצים
בשכונת התקווה בצפופה בדרום תא מתגוררת משפחת טופור. גלית בת ה-16, נולדה בישראל והוריה שהגיעו מגאנה בשנות ה-90.הסרט חושף את חייה המורכבים של משפחה הנאלצת להתמודד עם בעיות נפוצות בגידול נערה צברית מתבגרת והחיים בחברה הישראלית הדורשנית של היום, אל מול המלחמה התמידית בכוחות ממשלתיים על שייכות וזהות. במהלכו מתגלה מאבקם האמיץ והכואב של גלית ומשפחתה, נחשפת אשמה גדולה המקוננת בלב ויקטוריה, אימה ומשתקפות ההשלכות של המצב הקיומי על הנפש המתבגרת. המלחמה לחיים בוודאות קיומית והכרה מדינית מהמדינה בה נולדה ביתם, החיים בסימן שאלה תמידי ובחוסר וודאות מגלים משפחה חזקה ומאוחדת המתמודדת בעזרת אמונה שלמה ומוחלטת.

"לאב דוקא", רונה סופר, סם שפיגל

כשהייתה ג'ינג'ית בת 15 עברה הבמאית תאונת דרכים קשה ובין רגע הפכה לבחורה "נכה". היום, שנים אחרי, היא עדיין ג'ינג'ית עם המון רצון לחיות ועם מוגבלויות גופניות קשות. בסרט היא יוצאת להבין מדוע במהלך כל חייה הבוגרים לא הייתה לה זוגיות. האם היא שווה פחות בגלל שהיא מוגבלת בגופה? האם מותר לה להיות אישה אמיתית אפילו שגופה פגוע? לחברה קשה להתמודד עם זה, אבל היא נחושה לומר- "אני נכה וסקסית."

"נדנדות העץ ", נועה מאירסון, המכללה הטכנולוגית תל-חי

בקיבוץ נאות מרדכי שבגליל העליון ישנו 'מפעל' קטנטן לצעצועי-עץ. המפעל עומד ופועל מזה 27 שנים כאשר השינוי העיקרי בו הוא תחלופת העובדים התכופה, בשל גילם המבוגר. העובדים באים והולכים, מנסרים סוסי-עץ ומשייפים בתי בובות וממשיכים הלאה לאן שהחיים לוקחים אותם, אך המפעל נשאר ומארח בו את מי שרוצה לעבוד בשביל הנשמה. כיום נותרו לעבוד בו ארבעה בלבד. אל מול השותפות הגוועת והנעלמת בקיבוץ, שלא תומך במפעל כי אינו רווחי, משמרת החבורה הקטנה פינה חמה, אנושית, יצירתית וססגונית.

"הסוד", סיון פטל, המכללה האקדמית ספיר

…זה היה הסוד הכי גדול שלה. המחסן ההוא, השכיבה ההיא, הצעקות של אחיה רגע אחרי שראה אותה ואת בן דודה יוצאים ממנו. מאותו יום ובמשך 20 שנה זה היה הסוד שלהם. שלה ושל אחיה. עד לפני שנה, שהחליטה לספר". עד לפני המקרה היו כולם "משפחה מאושרת" ששמרה על סוד, כאילו קטן.

"פרלמנט ארוחת הבוקר", גולן רייז, מעלה

בחדר האוכל הריק, בקיבוץ עין צורים, נפגשים מידי בוקר כמה מותיקי הקיבוץ. בקיבוץ שבו הכל כבר מופרט, הם מנהלים פרלמנט הדן בכובד ראש בפוליטיקה הפנימית, ברכילות צהובה, בחקלאות ובחגיגות ה 60 למשק. כשהמזכירות ואספת חברים מחליטים להפסיק את ארוחת הבוקר, יוצאים חברי הפרלמנט למאבק חסר פשרות על עמוד התווך הקיבוצי האחרון שנותר להם.

"פשטות", רחלי בן זקן, קאמרה אובסקורה

בת יוצאת לתעד משמרת בעבודה של אביה ומגלה שכל לילה הוא בורח מדי פעם מבוטקה השמירה כדי לאסוף בקבוקים מפחי האשפה כדי לעזור בכלכלת הבית

"שרירים", עידן גליקזליג, סם שפיגל

תיעוד של אובססיה דרך דמותו של מרים משקולות ושרירן החי בין תחרויות נטולות כספים ותהילה המרחשות במתנ"סים עירוניים אל מול קהל מצומצם . דרך סיפורו של תמיר, סוכן נדל"ן עצוב בן שלושים , אנחנו נחשפים לתת קהילה חיה ונושמת, בעלת קודים משלה ואוסף של משוגעים לדבר. תמיר יעשה הכול על מנת להצליח, הראש שלו מפוקס על דבר אחד. להיות מספר אחד. כמו רוקי המתאגרף הבדיוני אותו הוא מעריץ. זהו סיפורו של אדם אחד בודד הרדוף על ידי חלום קצת מעוות בעולם שבו הגבריות פוגשת את החיטוב, המחפש להגשים חלום כמעט אבוד.

המשיח תמיד יבוא - סרט מעולה!

"המשיח תמיד יבוא", סרטה של לאה קליבנהוף, משרטט באופן אינטימי, מרגש ומטריד בשיאו את המשבר הערכי הפוקד את החברה בישראל. דרך סיפורה של חגית עולה קונפליקט הערכים המתמיד בין ערכים ציוניים ויהודיים – אור לגויים, עזרה לזולת, אהבת אדם וכן אהבת הארץ והטבע ודאגה לשלומה של מדינת היהודים ובין התוצאות בשטח של ההתישבות היהודית בשטחים.

כל יהודי ציוני, וכל אדם מאמין חייב לצפות בסרט!

משתמש אנונימי (לא מזוהה)

הסרט "לאב דווקא" הוא של רונה סופר ולא כפי שצויין.

ירון

ראיתי את הסרט "איש המרתף". סרט ייחודי, עדין, שמצליח לייצר דיוקן של שחקן בצורה נוגעת ללב, טראגית-קומית.

ממליץ בחום.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?