"כוכב הקופים: המלחמה" – ביקורת
"כוכב הקופים: המלחמה" הוא הפרק השלישי בטרילוגיה מאוד סולידית ואמיצה בעידן הנוכחי בתעשיית הקולנוע. לאחר שני סרטים מצוינים ("כוכב הקופים: המרד", 2011 ו"כוכב הקופים: השחר", 2014) הצפיות גבוהות מאוד, ו"המלחמה" לא מאכזב. עם אפקטים ויזואליים אדירים והמון לב, "כוכב הקופים: המלחמה" הוא סגירה ראויה לסדרה המצוינת הזאת, אף שאינו חף מבעיות.
הבמאי מאט ריבס שוב עושה עבודה מצוינת כמו שעשה בפרק הקודם, "השחר". ברם, "כוכב הקופים: המלחמה" שונה מאוד מהסרט שקדם לו: הוא סרט (קצת בניגוד לשמו) שמתרכז הרבה יותר בדרמה מאשר בפעולה, כלומר, הוא ממש לא סרט מלחמה. הוא לוקח את הזמן ומעמיק בדמויות המצוינות וכבר-אהובות שהכרנו בסרטים הקודמים, הן הקופים. כי כל הסדרה הזאת היא על המסע שהקופים עושים דרך עיניו של סיזר (אנדי סרקיס). סיפור הכחדתה של האנושות נוכח ברקע, וכאן האומץ הגדול של היוצרים, שמצליחים לגרום לצופים להתחבר יותר לחיות מאשר לבני האדם.