"קולוסאל" – ביקורת
"קולוסאל". אן האת'וואי, ג'ייסון סודייקיס.
בין סרטים לבין סטארט-אפים ניתן למצוא דמיון מסוים: בשני התחומים יש מין תפיסה שאם יש לך רעיון חדשני ומגניב – הדרך שלך להצלחה סלולה. אלא שבשני המקרים הרעיון עצמו הוא לא מספיק, וצריך לדעת איך להרוויח ממנו כסף ואיך להוציא אותו לפועל. לכן לפעמים ביצוע משוכלל יותר של משהו קיים עם שינוי קל הוא יותר מוצלח משובר המוסכמות. כמובן שההבדל המשמעותי בין השניים הוא שקולנוע היא אמנות וכסף הוא לא בהכרח המטרה. אבל עדיין, גם אם כסף הוא לא המטרה הראשונית שלך, לקחת רעיון ולפתח אותו לכדי סרט טוב הוא לא דבר של מה בכך. "קולוסאל" הוא מסוג הסרטים שפיץ' המעלית שלו (מושג מעולם הסטארט-אפים, בו יזם אמור להיות מסוגל להסביר את הרעיון שלו בנסיעת מעלית אחת) שובה לב: בחורה מגלה שיש לה קשר לא מוסבר עם מפלצת שהורסת את סיאול. הסרט עצמו נבנה היטב, ברם לקראת האמצע קצת מאבד כיוון ולא ברור לאן הוא הולך, ובכל זאת הסוף שלו מספק וסוגר את כל הקצוות.
