ביקורות סרטים של טיים אאוט
המבקרים שפרסמו באתר טיים אאוט:
יעל שוב, ירון טן-ברינק, יערה בתר פוקר, אבישי סלע, לירון רודיק, רעות ברנע, יונתן עמירן, עודד קרמר
(עונה 1, פרקים 1-?)
"
בניגוד לסדרות מהסוג הזה שבדרך כלל בורחות לדרמה מרירה עם ארומה קומית צינית מעל, "לא לריב" באמת מנסה ומצליחה להצחיק. היא מייצרת רגעים קומיים טובים למסך - ויש לה גם את הכלים
קראו הכל
"
הרעיון שבבסיס הסרט הוא להראות ערב טיפוסי בבית החולים, וזה מספיק דרמטי ומלחיץ בשביל להחזיק אותנו חסרי נשימה.
קראו הכל
"
האקספוזיציה הממושכת של העיירה הישנונית ותושביה מבדרת לא פחות מאשר האלימות הפרועה שמתפרצת בהמשך, מתובלת היטב בהומור שחור. את הכל מעגן אודנקירק בהופעה סימפטית ומעט עגמומית.
קראו הכל
"
התסריט של אלין ברוש מקנה מותאם לסוגיות עכשוויות, וגם אם הדרמה אינה מורכבת במיוחד, בסך הכל מדובר בשיפור ביחס לסרט הראשון. הבימוי של דיוויד פרנקל מלוטש
קראו הכל
"
הבימוי פרוע כמו הגיבורה, העריכה גם, והצילום ניחן ביופי אפל. הפסקול הסימפוני יפהפה, ולא פעם מתנגש עם התמונה ליצירת קונטרפונקט רגשי.
קראו הכל
"
גוסלינג הוא שחקן עתיר חן, ובחלקו הראשון של הסרט נהניתי לשהות במחיצתו, אבל ככל ש"פרויקט הייל מרי" התקדם, התקשיתי להאמין לו יותר ויותר, וההומור השטותי לא התיישב טוב עם הרצינות
קראו הכל
"
כל השחקנים, ובראשם רוקוול, מכווננים היטב לטון הפרוע של הסרט.
קראו הכל
"
לצד הגיבורים האמיתיים של הסרט, אבינועם מספקת הופעה שקטה וצנועה.
קראו הכל
"
לאורך הדרך הוא שוזר תמות אמריקאיות מוכרות, ומתבל בניצול מעמדי ובאנטישמיות, שמוסיפים נפח לסרט החמקמק הזה
קראו הכל
"
לפעמים הדיאלוגים קצת דחוסים מדי, אבל המונולוגים הווידויים והתהיות הקיומיות רלוונטיים ונוגעים.
קראו הכל
"
סרט אליפטי שמותיר לא מעט דברים עמומים. מרינה השקטה והנחושה בגילומה המאופק של ריסקין היא דמות עתירת עוצמה - היא שולטת בנרטיב כמו גם ברובד החזותי.
קראו הכל
"
סרט זורם וסוחף שאין בו רגע מיותר (אפילו שהלחנים אינם בלתי נשכחים). אחד משיאיו הוא עריכה צולבת בין שני אירועים מנוגדים - סטייל סיקוונס ההטבלה ב"הסנדק" שוודאי סיפק לו השראה
קראו הכל
(עונה 1, פרקים 1-2)
"
האסונות בעולמנו יצרו פעם נוספת מאסטרפיס טלוויזיוני אבסורדי עם סיפור כתוב היטב על רקע נופי אלברקרקי
קראו הכל
"
"אתי" כתובה, מבוימת ומשוחקת להפליא, ומתבוננת עמוק אל תוך הנפש האנושית.
קראו הכל
"
דל טורו נשאר נאמן לרוחו של הספר כמו שהוא מבין אותו, אך גם הפך אותו לסרט שהוא לגמרי שלו מבחינה סגנונית ותמטית.
קראו הכל
