ביקורות סרטים של סריטה
המבקרים שפרסמו באתר סריטה: עופר ליברגל
"
למרות שהדרמה שלו היא ביסודה תיאטרלית, העבודה של קינג מרגישה דינמית לא רק בשפה ובתנועה של השחקנים, אלא גם בבחירות הצילום והעריכה.
"
מכיוון שהוא רק באיזור השעה וחצי, המעגליות של התסריט לא מעיקה או ממצה את עצמה, וזה באמת בעיקר נזקף לזכותה של אן דורוול בתפקיד שאנטל. היא הוריקן כמו שהיא חיבוק מרגיע, ואמינה בכל ביט.
"
הליהוק לרוב מוצלח ואפילו מפתיע עד כמה הוא מוצלח (לא בכל המקרים). אך בכל זאת, הסרט לא ממש מתרומם למימד של יצירה חשובה או אפילו מרגשת במיוחד לאורך כל הצפייה.
"
שופע הרבה רעיונות ומחשבה, אבל הכוח המחזיק אותו הוא הפנייה לרגש ולא לאינטלקט.
"
השעתיים של הסרט כוללות כמה גיבורים ולי הם היו מעט ארוכות מדי, אך בתוכן יש כמה וכמה סצנות שמרגישות כמו אגרוף בבטן.
"
הדימויים מהרחוב הם אולי אקראיים במקור, אך הבמאי מקנה להם משמעות דרך משחקי עימות עם הפסקול והעריכה, כאשר לפעמים הסינתזה בין התרחשות ברחוב לבין המצב הנפשי המובע בסרט היא שלמה.
"
מרפי מביים את הסרט כמו מישהו שכל החיים ישב בחדר אפור ועלוב ואז פתאום קיבל את החופש לצאת ולרקוד בשדות. הוא מתפוצץ פה, מתנהג כמו ילד בחנות ממתקים, וזה כל כך מדבק.
"
הבימוי של ג'ורג' סיטון כל כך מיומן, שהוא מצליח לחבר בין כל חלקי הפאזל באופן משומן להדהים, הכל משתלב היטב, ועל אף הזמן הרב של הסרט אין בו שום רגע משעמם.
"
הסיפור עצמו מוכר וצפוי פחות או יותר בכל סצנה.
"
עצם העתקת העלילה אל איטליה, ועוד של ימינו, הביא הרבה מאוד צרות שנותרו ללא מענה.
"
סרט של דוש חסר אמירה, שחושב שהוא פיצח משהו רק שעשו את זה כבר שלושים שנה לפניו.
"
אומנם מדובר בסרט מעודן סגנונית ונעדר קטעי אלימות גרפיים, ביחס לסרטים אחרים של וויטלי, אבל גם מה שהוא מבצע בסרט בגלוי מחוויר לעומת מה שהיצ'קוק רק רמז לו.
"
בפעם הראשונה בה צפיתי בסדרה היה לי קשה עם חלק מן המערכונים. כיום כמעט כולם עובדים עבורי ומה שיותר עובד הוא הקצב של כל פרק
"
יתכן ו"טראפיק" הוא סרט חשוב יותר מ"גלדיאטור", ואפילו בטוח שהוא ניצחון אומנותי משמעותי הרבה יותר.
"
התהליך שעוברות הדמויות הוא בית ספר לכתיבה.
רוצה יותר? בחר/י כמות ביקורות להצגה ברשימה: 10 ביקורות, 15, 20, 25 או 30.
