ארי פולמן ביוגרפיה

ארי פולמן הוא במאי, תסריטאי ומפיק ישראלי מוערך, בעלה של המפיקה ענת אסולין, וזוכה 3 פרסי אופיר, פרס האקדמיה לטלויזיה, פרס גלובוס הזהב, פרס הסזאר ופרסי איגודי הבמאים והתסריטאים האמריקאים.
מיד עם סיום השירות הצבאי שלו כקצין בגולני, יצא ארי פולמן לטיול שמטרתו להקיף את העולם. אחרי זמן קצר הוא התייאש מן המסע והתמקם היכן-שהוא בדרום מזרח אסיה, משם שלח במשך שנה לחבריו בארץ מכתבים המתארים טיול מושלם, זאת כשהוא אינו מש ממקומו. כששב ארצה, פולמן למד בחוג לקולנוע ולטלויזיה באוניברסיטת תל אביב וסיים במחזור "המיתולוגי" שם (1990), יחד עם אורי סיוון, רני בלייר, מנשה נוי, שי אביבי ואיתן פוקס. סרט הגמר של פולמן, "שאנן שיא" (1991) אותו יצר עם אורי סיוון בתיעוד חבריהם של השנים בזמן ההפצצות בישראל של מלחמת המפרץ, זיכה אותו בפרס אופיר ("האוסקר הישראלי" דאז) הראשון שלו לסרט התיעודי הטוב ביותר. 5 שנים מאוחר יותר יקטוף את הפרס עבור הסרט הטוב ביותר עם "קלרה הקדושה", גם אותו יצר יחד עם סיוון.

עוד לפני שיצר את "קלרה הקדושה", עבד ארי פולמן בעיתון "העיר" כעורך הספורט ועורך המגזין. במשרה זו החזיק עד 1999, אז עזב בכעס את העיתון. לאחר עזיבתו, יצר את סדרת הטלויזיה המוערכת "שבתות וחגים", יחד עם חבר אחר שלו, רני בלייר. כמו כן, ביים את הפיצ'ר השני שלו - הפעם בגפו - "מייד אין איזרעל", שלא זכה לאהדה גורפת וכן זכה להתעלמות מוחלטת כמעט בפרסי האופיר (גרף את פרס הצלם ופרס המלחין) כשהתמודד מול "חתונה מאוחרת" של דובר קוסאשווילי.

בהמשך דרכו, יצר פולמן כתבות עבור סדרת התחקירים "עובדה" וסדרת תעודה בשם "העין השלישית" יחד עם עינת פישביין. ב-2004 ערך את ניסיונותיו הראשונים עם אנימציה בסדרה "החומר שממנו עשויה האהבה", ניסיונות שמאוחר יובילו אותו לבחור לעשות את "ואלס עם באשיר" באנימציה גם כן. הוא כתב פרקים בסדרות "בטיפול" ו"פרשת השבוע" שזכו להערכה רבה, והתפנה לעשות את סרט הזיכרונות שלו ממלחמת לבנון - "ואלס עם באשיר". הרעיון לחקור את עברו במלחמה נולד כאשר נתבקש בידי הצבא לדבר עם פסיכולוג על מעשיו בצבא. משם הדרך לעבודה בת 4 השנים על "ואלס" היתה קצרה. "ואלס עם באשיר" הפך מאוחר יותר להיות מועמד בולט לאוסקר (פרסי האקדמיה) בקטגורית סרט התעודה, וגרף תשבוחות מהדהדות מסביב לעולם.