יהודה ברקן ביוגרפיה

יהודה בארקן (ברקן) היה במאי, תסריטאי, מפיק ושחקן ישראלי, זוכה פרס מפעל חיים של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלויזיה (2014).
יהודה ברקן נולד בנתניה, בשם יהודה יחזקאל ברקוביץ', ב-29 במרץ 1945 להורים ממוצא רומני. בצה"ל התחיל בחיל ההנדסה הקרבית אך עבר בהמשך לשרת בלהקת פיקוד צפון. עם שחרורו הצטרף ללהקת פיקוד דיזנגוף, שהורכבה ברובה מיוצאי להקות צבאיות (דוגמת ששי קשת, אריה מוסקונה ועדנה לב).
את הקריירה הקולנועית הענפה שלו החל תחת השם יהודה ברקן, בתפקידים קטנים בסרטי הדרמה "הוא הלך בשדות" (1967), "הבן האובד" ו"הפריצה הגדולה" (1970). הוא התפרסם בתפקיד הראשי בסרט הקומי "לופו" של מנחם גולן באותה השנה, שהתבסס על המערכונים שביצע בלהקת פיקוד צפון ובלהקת פיקוד דיזנגוף. ברקן המשיך והופיע בתפקידים בולטים כגון בקומדיה "כץ וקרסו", ובסרטי הדרמה "מלכת הכביש" ו"שתי דפיקות לב", אבל הפריצה הגדולה ביותר שלו אירעה ב-1974 עם סרט הקומדיה "צ'רלי וחצי" ובשנה העוקבת "חגיגה בסנוקר", שניהם לצידו של זאב רווח ובבימויו של בועז דוידזון. שני סרטים אלה הם מהמצוטטים והמוכרים ביותר בקולנוע הישראלי.
במקביל לקריירה הקולנועית, ברקן קיים בתחילת שנות ה-1970 מתיחות טלפוניות ב'פינת המתיחה הקטנה' שבתוכנית הרדיו "חמים וטעים" של גדי ליבנה בגלי צה"ל. בהמשך מינף את יכולותיו אלה לסרטים שביים בעצמו בתחילת שנות ה-1980 כגון "חייך, אכלת אותה" ו"המתיחה הגדולה". סרטו האחרון בז'אנר היה "גברת תפתחי זה אני" (1992) ובשנה העוקבת יצא סרטו האחרון כבמאי "מחפשת בעל על ארבע" (1993), שהכניס אותו לחובות עצומים וגרם לו לפשיטת רגל. ב-1994 הגיש את תוכנית המתיחות "לא דופקים חשבון" ב'קשת', אך היא ירדה מהאויר אחרי זמן קצר.
בשנות ה-1980, ברקן לא התמקד רק בקומדיות ובסרטי מתיחה. ב-1987 כיכב בסרט הדרמה "אבא גנוב", בתפקיד ששוב הפך לאחד מהמוכרים ביותר בקולנוע הישראלי. אחרי סרט המשך שנתיים מאוחר יותר, ובטרם הסרט השלישי והחותם של טרילוגית "אבא גנוב", ברקן גם הפיק, כתב את התסריט, וכיכב בסרט הדרמה "נשיקה במצ"ח" עם התפקיד שפתח את הדלת לשחקנית מיכל ינאי.
הוא הופיע בסרטים נוספים אל תוך תחילת שנות האלפיים, אך תהליך חזרתו בתשובה היה כבר בשלבים מתקדמים, והוא החל להופיע בסרטים חרדים דוגמת "גבורה של ילד" של משה חורי ו"סיפורי מעשיות של רבי נחמן" של צבי פישמן; העלה מופע עם סיפור חזרתו בתשובה "מאבא גנוב לאבא שבשמיים"; והגיש תוכנית רדיו שבועית בתחנות 'רדיו קול חי' ו'רדיו קול ברמה'. את שמו שינה ליהודה בארקן. בשנת 2008 הודה בארקן כי העלים הכנסות ממס ההכנסה בשנים 1999 עד 2002. בהמשך הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות, הורשע בארבע עבירות של שימוש במרמה, עורמה ותחבולה בניגוד לפקודת מס הכנסה, ונגזרו עליו שישה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי, וקנס בסך 100 אלף ש"ח.
בארקן חזר להופיע גם בפני הציבור הרחב עם סדרות הדרמה "פלפלים צהובים" (2010) ו"כיפת ברזל" (2017), הוא קטף פרס מפעל חיים מהאקדמיה הישראלית לקולנוע (2014), ותפקידו האחרון היה בסרט הרומנטי "אהבה בשלייקס" (2018), לצידן של ניצה שאול ומיכל ינאי (כ-47 שנה אחרי שהופיע עם שאול ב"כץ וקרסו" וב"חגיגה בסנוקר" וכמעט 30 שנה אחרי שהופיע עם ינאי ב"נשיקה במצ"ח").
בארקן אומת לקורונה בשלהי ספטמבר 2020 ועבר למלונית קורונה, אך ביום כיפור חווה קוצר נשימה ואושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים הדסה. לאט לאט הידרדר מצבו, עד שהרופאים נאלצו להרדים ולהנשים אותו. הוא היה נשוי שלוש פעמים, והותיר אחריו ארבעה ילדים ושבעה נכדים.