מיכה שגריר ביוגרפיה

מיכה שגריר היה מפיק ובמאי ישראלי, חתן פרס מפעל חיים של פסטיבל ירושלים.
שגריר נולד ב-1937 באוסטריה בשם מיכאל שווגר, ולפני שמלאה לו שנה, עלה עם הוריו לקיבוץ חפציבה בישראל. כעבור 5 שנים עברה המשפחה לתל אביב.
בצה"ל שימש כלוחם צנחנים וב-1955 הפך לחבר קיבוץ הראל והחל לכתוב ל"על המשמר". ב-1960 עזב את קיבוץ הראל וב-1964 גויס לצוות ההקמה של הטלויזיה הישראלית ונשלח ללמוד ב-BBC בלונדון.
עם שובו מלונדון למד שפרויקט הקמת הטלויזיה בישראל הוקפא, ופנה להפקה עצמאית. ב-1965 ביים את סרטון הקצר הראשון "המסחאים" (1965) יחד עם יכין הירש, ושנתיים מאוחר יותר את הסרט באורך מלא "סיירים" (1967) שהפך לאבן דרך בקולנוע הישראלי. בהמשך עבר לבימוי סרטי תעודה כגון "המלחמה לאחר המלחמה" (1969), "ש"י עגנון: פורטרט" (1968) ו"יומנו של חייל מצרי" (1979) עליו עבד כ-6 שנים.
ב-1986 הפיק אבן דרך נוספת בקולנוע הישראלי - הסרט "אוונטי פופולו" (1986) של רפי בוקאי.
בשנת 1989 מונה ליו"ר קרן הקולנוע הישראלי ושימש בתפקיד עד 1992. הוא גם נמנה על מייסדי בית הספר לקולנוע סם שפיגל ב-1989 ושימש כיו"ר הראשון שלו גם כן.
ב-1995 הפיק לראשונה סדרת טלויזיה - "בת ים - ניו יורק" (1995) - והמשיך להפקות טלויזיה נוספות. ב-2009 הפיק את סרט הקולנוע "סיפור גדול" (2009) וסביבו עבד בעיקר בפרויקטי תעודה.
הוא חתן פרס מפעל חיים של פסטיבל ירושלים, פרס עמית של כבוד של בית הספר סם שפיגל, ופרס מפעל חיים של פורום היוצרים הדוקומנטרים.