זאת לא אני, זאת אחותי (2008)

הם נולדים שניים שניים. אותה מפת גורל, אותו מטען גנטי ועם אותו פוטנציאל. מאותו הרגע הם חיים את הקונפליקט של הזהות המשותפת עד עולם. הסרט מספר את סיפור ההתמודדות של שלושה זוגות תאומים עם הפלא/הטעות הזו של הטבע. הסיפור הראשון הוא שלי ושל אחותי. מטוטלת היחסים שלנו, שידעו קרבה חונקת וניתוק מוחלט, נמצאת עכשיו באיזו נקודה לא מוגדרת. צילומי הסרט שלי והתקדמות ההיריון החמישי שלה, מאלצים אותנו לשוב ולהתקרב והקרבה הזו מסוכנת, רק שתינו יודעות עד כמה.
חיה ועדנה בנות 53 חיות יחד מיום היוולדן. הן מתלבשות אותו דבר, אוכלות בדיוק אותו אוכל והולכות לשירותים באותו זמן. מעולם לא חיו עם גבר. לפני שלוש שנים, לאחר טיפולי פוריות, עדנה ילדה תאומות, אותן הן מגדלות יחד. עכשיו הן נאלצות להתמודד עם האסימטריה החדשה בחייהן, האחת אמא והשנייה אחותה. סשה ורפי, בני 69. סשה הוא "האח הגדול". לטענתו התאום שיוצא ראשון לעולם יהיה חזק יותר, ותפקידו לדאוג לתאום החלש. כנבואה שמגשימה את עצמה, רפי חלה במחלת הפרקינסון. ההידרדרות במצבו מאלצת את האחים להתמודד עם שאלות של קיפוח, רגשות אשמה ופרידה צפויה. כמה קרוב אפשר להגיע מבלי להיבלע? איפה מסתיימת אני ומתחילה אחותי?
הסרט עוסק בשאלות שכל אדם נדרש לשאול את עצמו, שאלות של זהות עצמית, זוגיות, חופש, הגדרה עצמית ובחירה.