סוקרטס על הלמברטה (2008)

לכאורה זה סיפור פשוט: איש צעיר יוצא למלחמה ולא שב ממנה. שנים רבות אחר כך, בנו הצעיר שכבר בגר והיה לאיש, מבקש להנציח זכר אביו בחוברת אולי אפילו סרט. עד כאן, אכן סיפור מוכר. אלא שמהר מאוד מתברר שהאיש הצעיר שיצא למלחמה, למרות ששמו – יעקב מאיר- לא יאמר לכם כלום, היה מהפכן ופילוסוף. סוקרטס, כך מתייחסים אליו תלמידיו, דתיים וחילוניים. מהאליטה של רחביה, וממושבי העולים בפרוזדור ירושלים. רכוב על למברטה, סוחף אותם אחריו, מטביע חותם יותר מכל מחנך או מורה.

ואט אט, טיפין טיפין, בעבודת בילוש מייגעת ומטרידה, מתברר לבן שמה שידע על מות אביו, נסיבות מותו, רחוק מהאמת. מאוד רחוק.

40 שנה אחרי מלחמת ששת הימים, ללא ספק המלחמה המעצבת ביותר את חיינו כאן, אנו רוצים לספר סיפור של איש אחד וקרב אחד. סיפורו של המחנך יעקב מאיר, תותחן מסופח לצוות טנק, והקרב על גבעת המבתר בפאתי ירושלים, שבו היו לגדוד השריון מחטיבת הראל שבעה הרוגים. סליחה…, שמונה הרוגים. הטעות מופיעה במקור. בחוברת הגדוד, עם מחיקה בטיפקס. מאוחר יותר צורף הסבר: השמיני היה מסופח.

ולא רק מסופח, כפי שמתברר, אלא גם כזה שנהרג מ"אש ידידותית". היינו, מאש כוחותינו. אש חטיבת הצנחנים והשריון שעמד לרשותה בגבעת התחמושת.