יורים ושרים (2004)

הסדרה עוסקת בלהקות הצבאיות, כמקרה בוחן להבנת תהליכים חברתיים ופוליטיים בישראל. מיועדות לחיילים שבחזית וקורצות לאזרחים שבעורף, מראשיתן היו הלהקות לכלי בידורי מן המעלה הראשונה.
הסדרה מספרת את סיפורם האישי-קבוצתי של מי שהיו שם: כוכבים, יוצרים ומפקדים, תוך שהיא מצביעה על תפקידן האידיאולוגי של הלהקות. החיבור ההדוק שבין אמנות הבמה והכוח, נשזר אל תוך הסיפור האישי והלאומי. בפסטיבל יוצגו שני החלקים הראשונים בסדרה: הראשון, "הפלמ"חניק מחפש את המחר" - עוסק בראשיתן של הלהקות הצבאיות ובמרכזיותן כחלק מן המאמץ לבניין האומה והאתוס. להקת "מעין זה" מופיעה למול הבריגדה היהודית במלחמתה בנאצים. ה"צ'יזבטרון", הלהקה של הפלמ"ח, מייצרת את פס הקול של מלחמת השחרור. התחרות הסמויה שבין להקת הנח"ל- הלהקה הצבאית ה"צברית", ולהקת פיקוד צפון- להקה "גלותית" משהו, מלווה את הצבא והמדינה דרך פעולות התגמול בואכה מבצע קדש, 1956. החלק השני, "מחוף אילת עד חוף שנהב" נפתח בראשית 1957. בתום מבצע קדש מפנה ישראל את חצי האי סיני ומתפנה ל"עשור השקט" בתולדותיה. להקות רבות, ובראשן להקת הנח"ל משגשות לאורך התקופה. בצד הנחלת ערכי ההגנה וההתיישבות עסוקות הלהקות בשנים אלה ביצירת כוכבים מרכזיים עבור שוק הבידור הישראלי. מלחמת ששת הימים, יוני 67, מסמנת קו שבר תרבותי: את מקום הראשוניות והתמימות תופסות תחושת הכוח ותאוות הכיבוש. המדינה והלהקות משנות את פניהן.