האולימפיאדה הראשונה של אמא (1997)

תמי, אמו של רן, במאי הסרט, איבדה את ראייתה בגיל 40. תהליך ההתעוורות נמשך קרוב לעשר שנים, במהלכו עשתה תמי מאמצים עילאיים כדי שהילדים לא ירגישו שינוי בשגרת חיי המשפחה. רק כשהחלה תמי לשחק כדורת דשא לעיוורים, המילה "עיוור" נאמרה לראשונה. שיאה של ההתמודדות המשותפת עם העיוורון מתועד, ברגישות רבה, מנקודת מבטו של רן, הבן, המלווה את אימו במרוצה השאפתני אחר המדליה, באולימפיאדת הנכים באטלנטה.