רנואר (2012)

הריביירה הצרפתית, 1915. הצייר הנודע אוגוסט רנואר כבר לא צעיר. הוא מתייסר בעקבות מותה של אשתו וכאבי פרקים משתקים את ידיו (כדי לצייר עליו לחבוש את המכחולים לידיו). כאשר נודע לו שבנו ז‘אן (מי שלימים יהיה לאחד הבמאים החשובים בתולדות הקולנוע) נפצע בחזית, הסבל שלו גדל. ואז נכנסת לחייו נערה שממלאת את עולמו של הצייר הזקן באנרגיה חדשה ובלתי צפויה. אנדרה היפה הופכת עד מהרה לדוגמנית העירום האחרונה של הצייר ולמקור השראה וחדוות חיים. ז‘אן רנואר שב אל בית המשפחה כדי להחלים מן הפציעה ונשבה גם הוא בקסמיה של אנדרה. על רקע הנופים הקסומים של פרובאנס ולמרות ההתנגדות העזה של אביו, הולך ומתאהב בנערה המרדנית והפרועה. מן החומרים האלו - רובם אמיתיים לגמרי, דרך אגב - מגיש ז‘יל בורדו את הדרמה שלפנינו: יצירה שעוסקת בתשוקה לחיים, לציור, לאהבה, ובמתח שבין מימוש התשוקה לבין כבלי החברה והמשפחה. סרט על אוגוסט רנואר הרי אינו יכול שלא להיות בעל סגנון ויזואלי מושלם, וכאן מופקד על המצלמה מארק בינג פינג לי הטיוואני, מי שצילם כמה מסרטיהם של הו הסיו הסיין וואנג קאר וואי אשר מצליח כאן לפסל בחושניות יתרה בנופים והאור הים תיכוני של דרום צרפת.