חנוך לוין: חיים שכדוגמתם לא ראינו מעולם (2017)

18 שנה מאז פטירתו של המחזאי והבמאי חנוך לוין, מגיעה סדרת הביוגרפיה האישית והאמנותית של מי שהיה גדול מחזאי ישראל ואחד המוחות החריפים, השנונים והאכזריים שהסתובבו כאן, סוכן נדיר של האמת שסיפר לנו את מה שלא העזנו לספר לעצמנו.
במשך למעלה מ-30 שנה הצליח חנוך לוין להעמיד מולנו, הצופים והחברה הישראלית, מראה אמיצה. בתחילה מראה פוליטית ואחר כך מראה חברתית ואישית. הוא עצבן, ריגש, הכעיס, העציב וייאש את הקהל ההולך וגדל שלו, יצר שפה וסגנון ייחודיים רק לו. ברא עולם שלם עם חוקים ברורים, עגומים, ולרוב נטולי חמלה. המציא גיבורים (או יותר נכון אנטי-גיבורים) אופייניים רק לו. ריכז סביבו להקת שחקנים שהעריצו אותו ונאבקו על הזכות לעבוד איתו, והותיר אחריו יצירה עצומה בהיקפה של מחזות, פרוזה ושירה, שרק חלקה מוכר לקהל. לצד כל אלה, חנוך לוין נותר, במידה רבה, איש של מסתורין. איש שדמותו ומחשבותיו נותרו עמוק בצל, כי כך בחר.
הסדרה מצעידה אל המסך הטלוויזיוני את בכירי השחקנים, המחזאים, התפאורנים, הבמאים והיוצרים בתיאטרון הישראלי. היא מפגישה את הקהל הישראלי שוב עם מחזותיו של לוין ומנסה לצייר לא רק את הדיוקן של דמותו האניגמאטית, אלא גם את דמותה של הארץ המשתקפת ממחזותיו. ישראל בשנותיה המעצבות, מסוף שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-90. מהמחזות הסאטיריים הנבואיים שהגדירו כאן מחדש את חופש הביטוי, דרך הקומדיות שלו שבראו הירארכיה פנים ישראלית כמעט נצחית של משפילים ומושפלים והראו לנו את כל מה שנוח היה לנו להדחיק לגבי הזוגיות שלנו. מחזור שהכילו גם טרגדיות שפירקו את המיתוסים הגדולים של חיינו ועד לעיסוק הקבוע של לוין במוות. זה הגיע לשיאו בסוף ימיו כשביים באולם הבריתות של תל השומר, על ערש דווי, את "הבכיינים" - מחזה חדש שגיבוריו גוססים גם הם.