הגברת ג'י (2019)

באמצעות ראיונות עם בני המשפחה, עמיתיה למקצוע ובשילוב חומרי ארכיון המציגים את יצירתה העשירה הסרט מנסה לפענח את סוד דמותה מלאת הסתירות של לאה גוטליב: גוטליב כונתה "גברת G" בפי כול. היא ניצולת שואה חסרת כול שהפכה לכוהנת אופנה בין-לאומית, גרה בפנטהאוז בתל אביב, לבושה בבגדי דיור; אישה שומרת מצוות שעיצבה בגדי ים נועזים וכלל לא ידעה לשחות; אשת מקצוע קשוחה שילדותה האפלה יצרה מערכות יחסים בעייתיות עם בנותיה; אישה שלא פעם ערבבה פנטזיה ומציאות.
חברת בגדי הים "גוטקס", הנחשבת עד היום לאחד מסיפורי ההצלחה הישראלים הגדולים והמפתיעים ביותר, היא גם סיפור התפתחות התעשייה הישראלית.
החברה החלה כמפעל ביתי למעילים בחצר בית עלוב בדרום תל-אביב–יפו. בשיא תקופת הצנע שינתה החברה את ייעודה והחלה לייצר מוצר צריכה לא בסיסי בעליל – בגדי ים. עם השנים הפכה החברה למנוע צמיחה לכל יצוא הטקסטיל מישראל. שיא ההצלחה היה בעיצוב בגדי הים בשנות התשעים, אז הם היו כבר מותג בין-לאומי שהתהדרו בו נסיכות, שחקניות קולנוע ודוגמניות-על.
לצד אותה נסיקה מקצועית מטאורית הסרט מציג את התנהלותה הכלכלית הקלוקלת של הגברת גוטליב, שאינה מוכנה לחסוך בהוצאות ואינה משכילה להתאים את עיצוביה לשינויי האופנה בשטח. מן ההתנהלות הזאת החל המפעל לצבור הפסדים, והמצב הכלכלי הקשה בארץ רק החריף את המצב. בשנת 1997 הכריעו את המפעל החובות. המשפחה נאלצה למכור את "גוטקסט". באותה העת נאלצה הגברת גוטליב להתמודד עם סדרת טרגדיות אישיות: בעלה ובתה הלכו לעולמם וכך גם המוזה הנצחית שלה - הדוגמנית תמי בן-עמי.