אהובתו של שודד השעונים (2023)

במהלך שבת אחת באפריל 1983, התבצע ברח' הפלמ"ח שבירושלים מה שלימים נחשב לשוד הגדול בישראל: אוסף של 106 שעונים עתיקים ונדירים בשווי של כ-200 מיליון דולר – בהם שְעוֹנָהּ של המלכה מארי אנטואנט - נשדד בחשכת הליל מהמוזיאון הישראלי לאמנות האסלאם.
במשך 25 שנה עמדה המשטרה אובדת עצות בנוגע לזהות השודד ולגורלו של האוסף הגנוב. הפרשה פוענחה לבסוף - אחרי מותו של השודד - לא בזכות משטרת ישראל, אלא בגלל אישה אחת - נילי שמרת.
אנו חוזרים לתחילת שנות השבעים, כעשור לפני שוד השעונים. במסיבה של חברים בסלון תל-אביבי, פוגשת נילי, צעירה סקרנית בת 25, בחור נאה וכריזמטי בשם נעמן דילר. כשהיא שואלת חברה טובה על אודות הבחור, זו מספרת לה כי מדובר בקיבוצניק מעין החורש, שאך לפני חודש שוחרר מהכלא לאחר שהורשע בשוד בנק. כך גם זכה לכינוי "הקיבוצניק הפורץ".
ובכל זאת (ואולי בשל כך?), התפתח בין השניים סיפור אהבה גדול, שמתפרש על פני שלושה עשורים ושלוש יבשות, ומסתיים בחתונה, שנערכת זמן לא רב לפני שנעמן הולך לעולמו.
מה ידעה נילי על "עיסוקיו" של אהובה במשך עשורים אלה? האם ידעה על האוצר המסתתר בארון חדר-השינה בתל-אביב כמו גם בכספות בבנקים בבִּירוֹת אירופאיות שנעמן השאיר בידיה את מפתחותיהן?
וכיצד לבסוף נפתרה תעלומת שוד המוזיאון, שהטריפה דעתם של שוטרים וחוקרים, שענים ואספנים, בארץ ובחו"ל.