הצ'לנית מאושוויץ והמאסטרו (2022)

כשהגיעה אניטה לסקר לאושוויץ היא היתה בת 17. כשנשאלה מה היא יודעת לעשות ענתה "אני רק ניגנתי בצ'לו". "מצויין, יש לנו תזמורת", אמרו לה, וכך ניצלו חייה. יותר מ-70 שנה אחר כך חזרה-בה לסקר מהחלטתה שלא לדרוך עוד על אדמת גרמניה ונאמה לפני חברי הבונדסטאג הגרמני.
לסקר היא הגיבורה של הסרט. הדמות המרכזית השניה היא זו של וילהלם פורטוונגלר, המנצח הגאוני שהמשיך לשרת את המשטר הנאצי והיה ל"מוסיקאי מחמד" של גבלס והיטלר. סיפורם של השניים וקטעי הארכיון המשובצים בסרט משרתים את התזה המרכזית שלו, שלפיה היה למוסיקה מקום מרכזי במשטר הנאצי.