הלילה האחרון (2023) למקצוענים: איך צולם, פרסים, הצלחה, טריויה, ציטוטים, פסקול

זהו סיפור נפילתו לפתחי הגהנום של אדם ישר, איש משפחה נאמן, בעל מסור, חבר שניתן לסמוך עליו. איש משטרה, הנערץ על ידי כל חבריו לעבודה בזכות הרצינות והמסירות שלו והיכולת לחלוק.
כשחשבתי על הסרט הזה חשבתי על סרטים מן העבר, גם בדרך העשייה וגם בדרך הסיפור. וכן מן הרצון לספר את הסיפור הזה כמעין משל דתי.
כתב אזהרה לכל מי שחושב שניתן לבגוד בטבע האמיתי שלך למען חלום תעתועים של חיים טובים יותר.
יש אנשים שיכולים להתמודד עם קיצורי הדרך הללו, הגיבר שלנו לא. הוא לא יכול לצאת מן ההרפתקה המסוכנת הזו אליה נכנס.
הרגשתי שאני מכיר ומבין את הנפש שלו ישר מן ההתחלה. איך הדינמיקה הרגשית שלו פועלת. התחלתי לחקור ולראיין קציני ואנשי משטרה כדי להבין מי הוא פרנקו אמורה, ומן התחקיר הגעתי לדמיות שמופיעות לצידו בסרט.
זה היה תענוג גדול לגלות את הסיפורים שיהפכו אחר כך לדמויות בסרט שלי.
רציתי לצור סרט פשע ריאליסטי הממוקם באיטליה של ימינו. כשאני מקבל השראה מסרטי קוראסאוה ומן היכולת של היצ'קוק ליצור מתח.
כשהתחלתי לכתוב את התסריט דמיינתי את הפנים של פיירפרנצ'סקו פאבינו. בתהליך הכתיבה
ואז בימים הראשונים של הצילומים הבנתי שזה הסרט שאני רוצה לעשות, דרך החיוך האנושי של פיירפרנצ'סקו כשהוא מחייך לדמות של ויויאנה , פתאום הבנתי שכתבתי סרט המבוסס על אבא שלי.
תחושת ההכרות האישית עם אנשים, במקרה הזה אנשי משטרה, שעושים עבודה שלא מתוגמלת כראוי למרות ההקרבה שהם מקריבים ותחושת הכישלון שהם חווים כשהם פורשים.
הבירוקרטיה הממשלתית לעיתים מתגמלת רק את הנבונים, את אלה שיודעים להסתדר וזה הזכיר לי את האכזבות החוזרות ונשנות של אבא שלי, את הכאב שלו שחוויתי וראיתי עליו בגיל הנעורים שלי.
הסרט הוא מחוה לאותם האנשים המהווים מקור השראה לאייך להיות בני אדם טובים, כמו פרנקו אמורה, כמו אבא שלי. (מאת יחסי ציבור)