ירמיהו (2010)

יריעת בד וכמה דיקטים שחיבר ירמיהו כדי להרחיב את דירת החדר שלו, זה כל מה שמפריד בין פנים ביתו ומשפחתו לבין הרחובות שוקקי החיים המקיפים את ביתו בשכונת שפירא שבדרום תל אביב. ברחובות השכונה אנשים מכל הסוגים והמינים: מהגרים, עובדים זרים, פליטים סודנים ומשתפי פעולה פלסטינים. ביניהם לא מעט נרקומנים, זונות ואלכוהוליסטים. משהו אחר לגמרי ממה שמדמיינים כששומעים את צמד המילים: “תל אביב“. ירמיהו, אשתו ושני ילדיו הקטנים הם לא היחידים המתגוררים בבית זה והקירות הרעועים דומים לליבו הפתוח של ירמיהו. באחד החדרים גר ולרה שעקב הנכות ובעיות השתייה שלו שמח שירמיהו סועד אותו ונותן לו חדר לישון. במחסן הג‘אנק מתגורר ג‘ורה, בן דודו של ירמיהו שבגלל בעיות הסמים שלו הוא נטל על המשפחה. מישה, מתאגרף לשעבר, מבקש להצטרף ולישון בחצר. ירמיהו מקבל אותו מבלי לחשוב פעמיים. לכבוד המעמד החדש מישה עושה מאמץ ומפסיק לשתות. ירמיהו עומד לעזוב את השכונה ורבים מיצרים על כך, לטניה אשתו נמאס מהשכונה המפחידה הזו. מישה לא מסתיר את הרצון העז שלו לעבור עם ירמיהו לבאר שבע. מלבד זה שהוא לא שותה, הוא עושה כל דבר כדי למצוא חן בעיני ירמיהו ומשפחתו. ירמיהו “שריף השכונה“ אורז את חפציו ועובר לב“ש. אנשים לא מעטים נאלצים לחזור לבדידותם...