סודה (2024) למקצוענים: איך צולם, פרסים, הצלחה, טריויה, ציטוטים, פסקול

תופרת אלגנטית מגיעה לשכונת ניצולי שואה בדרום הכנרת בשנת 1956 אלא ששמועה על עברה כקאפו מזעזעת את השכונה, ובעיקר את שלום, מנהיג הקהילה. שלום הוא פרטיזן אמיץ בעברו, וכעת נקרע בין משיכתו לאישה האצילית, לחובתו לאנשיו לברר את סודה האפל. (מאת יחסי ציבור)

"סודה" הוא יותר מסרט – הוא פרק היסטורי שזורם בעורקיי. במרכזו עומד סיפורם של סבי שלום, לוחם פרטיזני אמיץ, וסבתי גיטה, שגורלותיהם הצטלבו בלב היער המושלג בימי מלחמת העולם השניה. בתוך המערבולת הזו נולדה אמי דבורה טויסטר - תינוקת שפקחה את עיניה אל עולם של לוחמים, שהפכה בסרט לדמותה של אסתי.
הסרט נובע מזיכרונותיה של אמי, מסיפורי השכונה שבה גדלה, שכונה שאכלסה נפשות שבורות ופצועות. ביתה היה אפוף צללים של טראומה – הוריה, כמו רבים מניצולי השואה, נשאו בליבם פצעים בלתי נראים שהטילו צל כבד על חיי היומיום. היא גדלה בבית שהשמחה נעדרה ממנו, שבו הסיוטים והכאב היו דיירי קבע.
סיפורי השכונה שלה, על חבריה של הוריה – כל אחד מהם נושא סיפור של הישרדות וצלקות נפשיות עמוקות – מהדהדים עד היום. במיוחד סיפורה של אווה, דמות רדופה שהפכה לסמל בשכונה, ממחיש את המחיר הכבד שגבתה המלחמה מכל אחת מהדמויות.
במבט לאחור, אני מוצא קווי דמיון מטרידים בין סיפורים אלה לבין המציאות העכשווית של ניצולי וחיילי ה-7 באוקטובר. כבמאי, הסרט הזה הוא סגירת מעגל – הזדמנות להעניק קול לסיפור שהיה חרוט בי מילדות, סיפור שדרש להיות מסופר. (מאת יחסי ציבור)