"שושנה חלוץ מרכזי". אושרי כהן עם גל גדות.
"שושנה חלוץ מרכזי" מספר את סיפורו של שחקן כדורגל המעיז להביע עניין בחברתו של איש עולם תחתון ירושלמי וכעונש חינוכי מאולץ להכריז בפומבי כי הוא הומוסקסואל גאה. כשהוא מסתמך על שלל סטריאוטיפים מעליבים וקאסט מנצח הכולל את אלי ומריאנו, גל גדות וחביב הבנות אושרי כהן, "שושנה חלוץ מרכזי" הוא סרט קיץ עממי ומשעשע, אך לא נטול סיכון; מה שוודאי יצליח בקופות, גם עשוי לעודד לעג והנצחת תוויות חברתיות פוגעות ומסוכנות.
עמי שושן (אושרי כהן), הוא החלוץ האהוב של קבוצת הכדורגל 'בני ירושלים'. כאשר הוא מנסה להתחיל עם מירית היפה (גל גדות), הוא מרגיז את בן זוגה, כושי בוקובזה (אלי פיניש), מלך העולם התחתון של ירושלים. כאשר שושן מתחנן לעונש חינוכי במקום פיסי, הפושע מכריח אותו להכריז בפומבי כי הוא הומוסקסואל גאה. שושן הידוע כשובר לבבות נאלץ לשתף פעולה ולהתמודד עם ההשלכות של מעשהו, גם על חייו הפרטיים וגם בעולם הכדורגל הקשוח ובקרב הקהילה הלהט"בית הממהרת לאמץ אותו. לצד כוכבים אלה מופיעים בסרט גם מריאנו אידלמן כסוכנו של שושן ויוסי מרשק כסמי, עוזרו הערבי של בוקובזה. מרשק נותן את אחת ההופעות הטובות בסרט, במיוחד בזכות המבטים מלאי התשוקה שהוא שולח כלפי מלכת דראג המוצאת חן בעיניו.
שי כנות (סדרת הטלוויזיה "הבורר", "אהבה קולומביאנית") הוא מי שביים את הסרט, שאת התסריט שלו כתב עודד רוזן. לצידם ניתן למצוא את האחים משה וליאון אדרי (שהפיקו בין היתר סרטים כגון "הערת שוליים") ואת עופר יינוב (מי שצילם את "בופור"). לאור הצוות המוכשר עולה תהייה לגבי בחירתו להפיק סרט שהמוטיב המרכזי בו הוא שימוש נמוך וישיר בשלל סטיגמות חברתיות חסרות תחכום. העובדה שצוות השחקנים נסמך באופן בולט על כוכבים שהפופולריות שלהם כמעט ומתחרה באיכות שלהם (אלי ומראינו למשל, צמד מוכשר כשד אך גם כזה שחייב חלק ניכר מהצלחתו לכיכוב בתוכנית שישי האהודה "ארץ נהדרת"; גל גדות המקסימה, שחקנית שההצלחה שלה בחו"ל מרשימה לכל הדעות אך כזו שבסרט הנוכחי קיבלה תפקיד המתכתב בעיקר עם הזהות שלה כדוגמנית; אושרי כהן שלאחר תפקידים יפים כדוגמת זה שעשה בסרט "לבנון", מוכר היום יותר כבחור יפה שהשתתף בתוכניות הטלוויזיה הפופלריות "הישרדות" או "נויורק"), מוסיפה לתחושה כי הרעיון מאחורי הסרט הוא בעיקר יצירת להיט קל דעת.
"שושנה חלוץ מרכזי". אלי פיניש.
לא שזה דבר רע. "זוהי סדום", שמאחוריו עמד כמעט אותו צוות הפקה, מוכיח שעלילה שטותית ודיאלוגים מלאים בדיחות טיפשיות יכולים ליצור סרט מוצלח וחמוד. בכל זאת, מה שמבחין בין הסרטים הוא ש"זוהי סדום" הרוויח את הצלחתו על ידי התבדחויות פשוטות; "שושנה חלוץ מרכזי" לעומת זאת, משיג את מטרתו לא רק על ידי הקאסט המושך אלא גם על ידי ביסוס הבדיחות שלו על סטיגמות תרבותיות שלא פעם עמדו בבסיסם של פשעי שנאה. נכון שהתסריט לא מתעצל לשלוח חיצים גם אל אוכלוסיות אחרות אך בכל זאת, מאחר וכדורגלנים כדוגמה לקהל יעד שהסרט לא מהסס להגחיך, אמנם סובלים מאי אלו דעות קדומות אך לא מאפליה מתמשכת, הדבר שונה מאשר לבסס סרט שלם על 'בדיחות הומואים'.
הקהילה הלהט"בית היא קהילה שידעה התנכלויות וגרוע מכך, החברה הישראלית עדיין סובלת מהיעדר פתיחות וקבלה כלפיה. מבחינה זו, גם אם לא צריך לקחת את הסרט באופן רציני מדי וגם אם יש בו מסרים המעודדים גאווה וסובלנות, עדיין יש בתסריט פלרטוט מתמשך, בוטה ומסוכן עם תפיסה סטריאוטיפית ומזלזלת בחברי הקהילה. הגיבור לא מבטא למידה עמוקה מדי לגבי החוויה שעבר מלבד ההבנה כי חשוב להיות קשוב לרצונות הלב. אמנם זה מסר חשוב עבור ציבור שהיציאה מהארון הוא אחד התהליכים הקשים המלווים את רוב החברים בו אך לא מבוסס מספיק בתסריט. לאור השימוש המסיבי שעושה התסריט בתפיסות מזלזלות היה דרוש מסר חינוכי סותר חזק יותר. נותר רק לקוות שהצופים בסרט ידעו כי שימוש ברעיונות הפסולים הוא רק לשם ההנאה וכי את הדגש יש לתת למסרים הארעיים של קבלת האחר.
דירוג: 
שושנה חלוץ מרכזי (ישראל, 2014)
בימוי: שי כנות | תסריט: עודד רוזן | משחק: אושרי כהן, גל גדות, אלי פיניש, מריאנו אידלמן, יוסי מרשק
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-17.07.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: