מגזין סרטים

21 בנובמבר 2014 בשעה 2:37, מאת

שני סרטים ישראלים ברשימה המקוצרת לאוסקר

איה

"איה". שרה אדלר, אולריך תומסן

האקדמיה שמחלקת את פרסי האוסקר (בטקס שיתקיים ב-22 בפברואר 2015) צמצמה את רשימת המתמודדים לסרט הקצר הטוב ביותר ל-10 סרטים, ולישראל יש שני נציגים מתוך העשרה! בקטגוריה זו מתמודדים פעמים רבות סרטים בשפה שאינה אנגלית. רשימת הסרטים הקצרים המועמדים היתה בת 141 סרטים, כעת צומצמה -כאמור- לעשרה וב-15 בינואר יוכזרו חמשת המועמדים הסופיים יחד עם שאר המועמדים בקטגוריות השונות. נציג ישראל הרשמי בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר הוא "גט" של שלומי ורונית אלקבץ.

הסרטים הישראלים המתמודדים הם "איה" ו"חופש גדול". "איה", שהוקרן בארץ בהצלחה בבתי הקולנוע הוא באנגלית, ואורכו 40 דקות (הסף המירבי לסרטים בקטגוריית הסרט הקצר). בסרט מככבים שרה אדלר ואולריך תומסן הדני, שכיכב גם ב"בעולם טוב יותר" (שזכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר). את "איה" ביימו עודד בן-נון ומיכל ברזיס.

כמו הסרט הראשון גם את המתמודד השני ביימו צוות של גבר ואישה. "חופש גדול", בן 22 הדקות, מתרחש על חוף הים ומככבים בו יפתח קליין, עודד ליאופולד והילה וידור. את "חופש גדול" ביימו שרון מימון וטל גרניט שכתבו וביימו את "מיתה טובה" שמוקרן כעת בבתי הקולנוע בארץ.

חופש גדול

"חופש גדול". יפתח קליין, הילה וידור ועודד ליאופולד

בין היוצרים של שמונת הסרטים המתמודדים מולם ניתן לזהות עוד שמות זרים נוספים שמצביעים על מוצא לא-אמריקאי של הבמאים:

Baghdad Messi של הבמאי סהים עומר כליפה; "בוגלו וגרהם" של מייקל לנוקס; Butter Lamp של הו וי; Carry On של יאטאו לי; "המשאית של אבי" של מוריסיו אוסקי; Parvaneh של טלקהון המזווי; "שיחת הטלפון" של מאט קירבי, עם סאלי הוקינס ("יסמין הכחולה") וג'ים ברודבנט ("מולן רוז'"); ו-SLR של סטיבן פינגלטון.

בשעה 1:00, מאת רותם יפעת

"פוקס קאצ'ר" – ביקורת #2

"פוקס-קצ'ר". סטיב קארל, צ'אנינג טאטום.

"פוקס-קצ'ר". סטיב קארל, צ'אנינג טאטום.

הכתובית "מבוסס על סיפור אמיתי" היא אחת הכותרות הערמומיות שיוצרי קולנוע יכולים לשים בפתיחת סרט. מצד אחד היא מעניקה לסרט הילה שמה שאנחנו עומדים לראות הוא אמיתי, שהוא מבוסס על ה"מציאות" ובכך נותנת גושפנקא לכל מהלך או אפיון דמות. מצד שני, אנחנו הצופים משווים אותה תמיד למה היה ואיך הדמויות כל כך דומות למציאות. במקרה של סיפור לא כל כך מוכר כמו זה שב"פוקס קאצ'ר" החלק השני פחות רלוונטי, אבל עדיין, אנחנו מלאים יראת כבוד למה שהיה וכל דבר שלא מסתדר ניתן לפטור ב"מה אתה רוצה? ככה זה". אבל סרט לא מספר את עצמו, ונדרש תסריט ומהלך מובנה כדי שהדברים ייפלו במקומם או שייצרו אפקט דרמטי, ובנקודה זו "פוקס קאצ'ר" נכשל. שכן למרות הכבדות והרצינות של הסרט, שלא בהכרח קשורות להיותו "אמיתי", בעשייה הקולנועית הבסיסית שלו הוא יש משהו שלא עובד.

ואפשר לשים את האצבע בנקודה המדויקת בו הבנייה הדרמטית מתפוררת. רגע התפנית המרכזית בסרט, שמסמלת את ההידרדרות הגדולה של הדמויות, אינה מפותחת דיה, ומורגשת מודבקת ודידקטית מדי. הדמויות עוברות שינוי שההסבר שלהן תלוש מדי והתהליך שהן עוברות מהיר מדי. התוצאה היא חלק שני לא משכנע ויוצר תחושה של דרמה לשם הדרמה. לא אתפלא אם בעתיד בנט מילר במאי הסרט יוציא גרסת הארוכה בלפחות 40 דקות, הגרסה הכוללת את השינוי שהדמויות עוברות, ובכך תשנה את אופי הסרט לחלוטין. כזו שתצדיק את הארשת האפית שהסרט עוטה.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

20 בנובמבר 2014 בשעה 11:30, מאת

"פוקס קצ'ר" – ביקורת #1

"פוקס-קצ'ר". סטיב קארל, צ'אנינג טאטום.

"פוקס-קצ'ר". צ'אנינג טאטום, סטיב קארל

"פוקס-קצ'ר" הוא סרטו השלישי של הבמאי בנט מילר. אהבתי את סרטו הקודם, "מאניבול", ושנאתי את סרטו הראשון "קפוטה". את סרטו החדש כתב דן פאטרמן (יחד עם אי. מקס פריי) שהיה אחראי גם לעיבוד של "קפוטה". כמו שני הסרטים הקודמים של מילר, "פוקס-קצ'ר" מבוסס על סיפור אמיתי, וכמוהם צפוי להיות מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר, על המשחק וכנראה שבקטגוריות נוספות.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

11 בנובמבר 2014 בשעה 8:15, מאת

"קרניים" – ביקורת

"קרניים". דניאל רדקליף.

"קרניים". דניאל רדקליף.

אמנם יש כמעט חודשיים עד סוף השנה אך אני כבר יכול להכריז ש"קרניים" הוא הסרט הגרוע ביותר שראיתי בקולנוע ב-2014. יכול להיות שיש סרטים גרועים ממנו שנמנעתי מהם מראש, ובכל מקרה זה הסרט שבמהלכו קרצה לי מאוד המחשבה לקום מהכיסא ולצאת. הבסיס של הסרט, על פניו, בעל פוטנציאל, אבל אין לו טון ברור, הרעיונות הטובים שכבר ישנם מפוספסים לחלוטין, יש פלאשבקים מיותרים, זה לא מותח, זה לא מצחיק. שום דבר לא עובד כמו שצריך בסרט האיום הזה.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

10 בנובמבר 2014 בשעה 15:15, מאת

השחקנית גאולה נוני הלכה לעולמה

"".

גאולה נוני. צילום: יוני המנחם

השחקנית הישראלית גאולה נוני הלכה הלילה (בין ראשון לשני) לעולמה בבית החולים איכילוב, לאחר מאבק במחלה קשה, והיא בת 72.

נוני נולדה ב-1942 ברמת גן. בתום שירותה הצבאי, למדה באירופה ריקוד ומשחק. עם שובה לארץ, הופיעה בסרט המצליח "איי לייק מייק" (1961) ושנה מאוחר יותר בתפקיד הראשי במחזמר "אירמה לה דוס" של תיאטרון הבימה. ב-1964 הופיעה בסרט המצליח "סלאח שבתי", ואחריו הופיעה בכעיקר בקומדיות דוגמת "פיצוץ בחצות" (1966), "צ'רלי וחצי" (1974) ו"משפחת צנעני" (1976). לצד זאת, המשיכה גם להופיע על הבמות בתיאטרון הבימה, הקאמרי, באר שבע, סמבטיון וזירה. היא הופיעה ב"קומדיה של טעויות", "אחרון ימיה", "הימים הכי טובים" ועוד.

בשנות השמונים למדה פדגוגיה מכוונת לבתי ספר למשחק בוינה שבאוסטריה, והשתתפה בהפקות מקומיות. בסוף אותו עשור הופיעה בסרט "אלף נשותיו של נפתלי סימן-טוב" (1989), ואז ב"נשים" (1996), "פעמיים בוסקילה" (1998), "סימה וקנין מכשפה" (2003) וגם בסדרה "בלו נטלי". בתיאטרון הופיעה בשנים האחרונות בהצגות "הצמה של אבא", "ג'וני הלך" וב"חורף מתחת לשולחן".

היא הותירה אחריה בת, העיתונאית שרון נוני, ושלושה נכדים.

8 בנובמבר 2014 בשעה 18:00, מאת

מי היו שוברי הקופות של יום הקולנוע הישראלי 2014?

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר.

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר.

לפני חודשיים נערך "יום הקולנוע הישראלי" בו סרטים ישראלים הוקרנו ברשתות הקולנוע הגדולות בארץ במחיר כרטיס של 10 ש"ח בלבד. התאחדות ענף הקולנוע אספה את הנתונים והסכימה לשתף איתנו מי היו שוברי הקופות הגדולים של השנה – אילו סרטים היו המצליחים ביותר ביום הזה ומכרו את מירב הכרטיסים. די מדהים לגלות שביום אחד הצליחו הסרטים המדוברים ביותר למכור יותר כרטיסים ממה שבדרך כלל יצליחו סרטים ישראלים למכור בסוף שבוע שלם. אם חשבתם שיהיה מדובר באלפים בודדים לכל סרט – חשבו שוב: "אפס ביחסי אנוש" מוביל עם כ-27 אלף כרטיסים.

שוברי הקופות של יום הקולנוע הישראלי 2014:

"אפס ביחסי אנוש", כ-27 אלף כרטיסים
"זינוק בעליה", כ-19 אלף כרטיסים
"שושנה חלוץ מרכזי", כ-14 אלף כרטיסים
"מיתה טובה", כ-9,000 כרטיסים
"גאליס: המסע לאסטרה", כ-7,000 כרטיסים

בסך הכל נמכרו כ-110 אלף כרטיסים.

ביום הקולנוע הישראלי 2014 השתתפו 21 סרטים ישראלים, מהם רק 7 היו סרטים שהוקרנו עוד טרם לכן בבתי הקולנוע. מתוך שבעה אלו, ארבעה היו שוברי הקופות הגדולים; והחמישי הנוסף הוא "מיתה טובה" שהופץ כחודש מאוחר יותר לאקרנים.

אם נכיר בגבול התחתון של "גאליס" כגבול לא רם מדי ליום מבצע מיוחד (ועוד יום חמישי) – העובדה שרק ארבעה סרטים עקפו אותו היא מעניינת. הקהל לא התרשם מפסטיבלים ומפרסים (יעידו זוכי פסטיבל ירושלים כמה ימים קודם לכן: "פרינסס" ו"גט" שלא נכנסו לרשימה) אבל גם לא מז'אנר ("ערבים רוקדים" הקומי ו"כיפה אדומה" האקשני לא נכנסו גם הם לרשימה), ולכן ניכר שהקהל נהר בעיקר לסרטים ששמע עליהם והכיר. דבר מענין לשים לב אליו בשנה הבאה. מענין היה לראות האם הקדמת הבכורה של "גט" והשבחים המהדהדים להם זכה היו מושכים את מכירות הכרטיסים עוד יותר מעלה? האם בעתיד מפיצים יחליטו להוציא את הסרטים הישראלים שלהם לקולנוע לפני יום הקולנוע כדי לרכב על ההצלחה?

6 בנובמבר 2014 בשעה 8:30, מאת רותם יפעת

"בין כוכבים" – ביקורת

"בין כוכבים". מתיו מקונוהיי, אן האת'וואי.

"בין כוכבים". מתיו מקונוהיי, אן האת'וואי.

כשמכנים סרט (או כל יצירת אמנות למעשה) כיומרני, הדבר בדרך כלל נחשב כמשהו שלילי. אך יומרנות היא לרוב תוצאה של שאיפה להגיע להישגים גדולים, כך שניתן להתייחס אליה בסלחנות מסוימת. כשיוצר כמו כריסטופר נולאן, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מספק יצירות מופת – די ברור שהיומרה היא בעלת כיסוי. אז כן, "בין כוכבים" סרטו החדש של נולאן לא חף מיומרנות, אבל אני רוצה להאמין שזה כתוצאה מהתמודדות של יוצר ענק עם נושא מורכב. זהו אינו סרטו הטוב ביותר של נולאן, ובטח לא סרט שלם וחסר פגמים, אבל המקומות בהם הוא כושל הם כאלו בהם הוא שאף רחוק וגבוה.

נולאן (טרילוגיית "האביר האפל", "התחלה") הוא אחד האנשים החזקים ביותר בהוליווד כיום. בין היתר הפיק את "איש הפלדה" וההמשך שלו הצפוי ב-2016. בנוסף לכך הוא גם אחד הבמאים המקוריים והייחודים הפועלים. למי שלא מכיר את נולאן, יש ביצירותיו (שאת רובם הוא כתב עם אחיו ג'ונתן) שני מאפיינים שחוזרים על עצמם באופן קבוע, בכל הסרטים. הראשון הוא מורכבות עלילתית שמחייבת את הצופה לעבוד כדי להבינם ("ממנטו", "יוקרה"). "בין כוכבים" לא שונה, רק שהפעם המורכבות היא לא באופן הסיפור אלא נובעת בעיקרה מהתכנים המדעיים של הסרט.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

2 בנובמבר 2014 בשעה 13:30, מאת

"נעלמת" – סרטו הרווחי ביותר של פינצ'ר בארה"ב – ביקורת #3

"נעלמת". בן אפלק, רוזמונד פייק.

"נעלמת". בן אפלק, רוזמונד פייק.

במותחן "נעלמת", הבמאי דיויד פינצ'ר משתמש בכישורי הבימוי ועיצוב הסצינות המוצלחים שלו ושל הצוות שלו (ביחוד הסגנון והמוסיקה), ומצליח למתוח את העלילה הראשונית שלו גם אל מעבר הרצוי. הכל נסלח כאשר הטוויסט הברור כבר מרגע לא מאוחר מדי, הולך ומתעצב בצורה מקורית למדי.

לפינצ'ר יש ברזומה את הסרטים הנהדרים "שבעה חטאים" ו"מועדון קרב", אבל כבר כמה איטרציות שלא התלהבתי מסרטיו של פינצ'ר, בלשון המעטה. "זודיאק" סימן את המעבר הזה – סרט ארוך מדי שהפואנטה שלו משעממת – וכמוהו גם היו סרטיו הבאים, כדוגמת "הרשת החברתית" ו"נערה עם קעקוע דרקון". ב"נעלמת" ענין האורך נשאר (149 דקות!) אבל לפחות הרעיונות של הסרט לא מעייפים את הצופה כבר בשלושת-רבעי הדרך – דווקא להיפך.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

31 באוקטובר 2014 בשעה 7:30, מאת

"חיית הלילה" – ביקורת

"חיית הלילה". ג'ייק ג'ילנהול.

"חיית הלילה". ג'ייק ג'ילנהול.

"חיית הלילה" הוא סרט דרמה העוקב אחרי בחור בשם לו בלום (ג'ייק ג'ילנהול) שמתאהב ברעיון להפוך לצלם חדשות חוץ מקצועי עצמאי בלוס אנג'לס. כלומר, הוא מכיר, מתנסה ולומד איך ומה צריך לעשות כדי להשיג צילומים של תאונות וזירות פשע שיוכל למכור לטלוויזיה.

"חיית הלילה" הוא סרטו הראשון כבמאי של התסריטאי דן גילרוי ובחלקו הראשון של הסרט מראים יפה ובלי דיאלוגים מיותרים את תהליך הלימוד של לו וההתקדמות שלו בנושא ההו-כה-אמריקאי של צלמים עצמאיים שמוכרים חומרים חדשותיים מצולמים לערוצי הטלוויזיה הרבים-מספור שיש בלוס אנג'לס וצריכים למלא שעות על גבי שעות של תכניות אקטואליה.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

30 באוקטובר 2014 בשעה 9:00, מאת

"זעם" – ביקורת

"זעם". בראד פיט.

"זעם". בראד פיט.

"זעם" הוא השם של טנק שצוותו האמריקאי נלחם בלב שטח גרמניה בשלהי מלחמת העולם השנייה. זהו סרט מלחמה שלא מבוסס על סיפור אמיתי מסוים או דמויות מהמציאות. קטעי הלחימה בו טובים, הקטעים בין אנשי צוות הטנק סבירים, הסרט מעניין ולא עמוס בקלישאות, אך אין פה סיפור מעבר למה שרואים, כלומר: זה סיפור מלחמה שגרתי ומקבלים את מה שמצפים ושום דבר מעבר לכך. חוץ מזה, שימו לב שיש מספר קטעים עם אלימות גרפית (מה שמבדיל אותו מסרטי המלחמה של הוליווד הישנה).

דרך טובה לפתוח סרט (או סדרה) היא בהצגת דמות חדשה בעיר חדשה או במשרה חדשה. במקרה הזה מדובר בנורמן, איש צוות צעיר מאוד ולא-מיומן לתפקיד שלו בתוך צוות טנק מלוכד. הטנק המדובר הוא של הצבא האמריקאי, המלחמה היא מלחמת העולם השנייה, המקום הוא אזור כפרי בגרמניה והזמן הוא לקראת סוף המלחמה.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

26 באוקטובר 2014 בשעה 20:15, מאת

175 אלף כרטיסים נמכרו ביום הקולנוע 2014

יום הקולנוע Movie Time, בו כרטיסי קולנוע נמכרים ב-10 ש"ח.

יום הקולנוע Movie Time, בו כרטיסי קולנוע נמכרים ב-10 ש"ח.

התאחדות ענף הקולנוע בישראל מדווחת כי ב"יום הקולנוע, Movie Time" לשנת 2014, במסגרתו כרטיסי הקולנוע עלו 10 ש"ח, נמכרו כ-175,00 כרטיסים. זוהי השנה השניה בלבד של הפרויקט, ומספר הכרטיסים שנמכרו גדל ב-25 אלף מאשתקד (כ-17 אחוזים).

ביום הקולנוע נמכרים כרטיסי הקולנוע הרגילים במחיר של 10 ש"ח, ואילו כרטיסי התלת מימד עולים 14 ש"ח. תוספת עמלת הכרטיס ברכישה מנוחיות הבית לא הרתיעה רבים מעם ישראל (עם ביקוש כזה, מי ישאיר את גורל המושב שלו למזל?) ו-80 אלף כרטיסים נמכרו כבר במכירה המוקדמת (שנפתחה ביום שלישי). ביום הקולנוע עצמו (ה', 23.10), שבו החלו הקרנות סרטים כבר בשעה 11 בבוקר, חצה מספר הכרטיסים שנמכרו את רף מאה אלף הכרטיסים, ובשעה 19:00 כבר עמד המספר על 165 אלף (עליה של כ-10 אחוזים מאשתקד). היום נסגר כאמור, לאחר שחלק מבתי הקולנוע אף הוסיפו הקרנות לאחר חצות, עם כ-175 אלף כרטיסים שנמכרו.

התאחדות ענף הקולנוע פירסמה עוד כמה נתונים מעניינים על הדרך: בשנת 2012 נמכרו כ-13 מיליון כרטיסים לקולנוע, בשנת 2013 נמכרו כ-14 מיליון, ואילו בהתאחדות צופים גידול ל-15 מיליון בשנת 2014 הנוכחית (זאת על אף שבארה"ב, דווקא הצפי הוא ירידה במכירות).

25 באוקטובר 2014 בשעה 11:11, מאת

"מנפאואר" – ביקורת

"מנפאואר". יוסי מרשק.

"מנפאואר". יוסי מרשק. צילום: ורד אדיר

טעון באג'נדה חברתית מובהקת ואסתטיקה ומשחק משובחים – הסרט הישראלי "מנפאואר" הוא דרמה חברתית שמתקשה לנסוק מעבר ל"נושא חשוב". יש לו הרבה נקודות חיוביות מכל המקצועות המשתתפים בהכנת הסרט, מלבד התסריט, העוסק בדמויות שגרתיות שמקדמות את האג'נדה, מבלי דיון ממשי בשאלת הנושא החשוב של היטמעותם של עובדים זרים בישראל.

את הסרט כתב וביים נעם קפלן, שברזומה שלו הסרט הקצר "צווארון כחול לבן" (2004), הראשון לבית הספר סם שפיגל שהופץ באופן סדיר בבתי הקולנוע בארץ (לימים יעשו כן גם בוגרי בית הספר עודד בן-נון ומיכל ברזיס עם "איה"). "צווארון" זכה בפרס חביב הקהל של פסטיבל קרלובי וארי, ולסרט הביכורים העלילתי שלו "מנפאואר" בחר קפלן לקבץ שוב את שותפיו ליצירה, הצלם עידו סוסקולני והעורך אפי כהן ורטש.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »


  • iPad
  • iPhone
  • Android
  • קחו את המגזין של אידיבי איתכם לכל מקום - השתמשו באפליקציות שלנו.
חברים שיתפו
כרטיסים לסרטים

זמני הקרנת סרטים

לרשימת זמני ההקרנה בקולנוע קרוב אליכם בחרו עיר:

קולנועים מבוקשים: סינמה סיטי, יס פלנט קניון איילון, גלובוס מקס קריון, יס פלנט לב המפרץ