מגזין סרטים

8 בפברואר 2016 בשעה 22:00, מאת

הטריילרים והפרסומות לסרטים של סופרבול 2016: "זהות כפולה 5", "היום השלישי 2", "אקס-מן: אפוקליפסה" ועוד

האירוע הטלויזיוני הגדול ביותר בארה"ב הוא הסופרבול (אליפות הפוטבול), וכבכול שנה, הוא גורם למשרדי הפרסום לשפוך כמויות אדירות של כסף על פרסומות מיוחדות. גם אולפני הסרטים לא אדישים לאירוע, ומציגים טריילרים מעניינים לסרטים הגדולים שלהם, וגם לנו מגיע להנות מהם, אפילו בלי לצפות בסופרבול:

"זהות כפולה 5: ג'ייסון בורן"

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

6 בפברואר 2016 בשעה 8:30, מאת

שמונת הסרטים המועמדים לאוסקר 2016 לסרט הטוב ביותר

"האיש שנולד מחדש". ליאונרדו די'קפריו.

"האיש שנולד מחדש". ליאונרדו די'קפריו.

ב-28.2 יתקיים טקס האוסקר 2016 (ה-88 במספר). בקטגוריית הסרט הטוב ביותר מועמדים שמונה סרטים (יכולים להיות בין חמישה לעשרה סרטים; אני בעד חמישה מועמדים בלבד ועל זה נדבר בפעם אחרת). השנה יש סרטים מגוונים מאוד ורובם הגיעו אלינו בתחילת 2016. זה אינו דבר חדש; בטי דיויס, שהיתה נשיאת האקדמיה, התלוננה כבר בשנות ה-50 על המנהג של הפצה מאוחרת של סרט בשביל חברי האקדמיה המצביעים.
שלושת הזוכים האחרונים – "בירדמן", "12 שנים של עבדות" ו"ארגו" – יצאו בארה"ב באוקטובר. ארבעה מחמשת הזוכים הקודמים להם יצאו בנובמבר ("מטען הכאב" מיוני הוא יוצא הדופן). זה לא בהכרח אומר שעדיף להוציא את הסרט שלך ברבע האחרון של השנה. האם סרט ממש טוב בין שוברי הקופות בקיץ לא ימצא את הקהל שלו ויזכה בפרס? יכול להיות שמפיקי הסרטים המועמדים "התבגרות" ו"מלון גרנד בודפשט" עדיין מתלבטים בעניין זה.

אלה הם שמונת הסרטים המועמדים השנה (חמשת הראשונים מועמדים גם על בימוי, ארבעת הראשונים גם לעריכה):

1. "האיש שנולד מחדש" (12 מועמדויות בסך הכול)
מערבון המתרחש במאה ה-19. הסרט עלה 135 מיליון דולר, בעל מספר המועמדויות הגבוה ביותר השנה (12) והוא הארוך ביותר במועמדים עם 156 דקות. בין מפיקי הסרט יש את הישראלי ארנון מילצ'ן, שבמאי הסרט אלחנדרו ג'י. אינאריטו הודה לו בשתי הפעמים שעלה לבמה בגלובוס הזהב. אינאריטו זכה בפרס איגוד הבמאים שנה שנייה ברציפות ומאז 2001 הסרט של הבמאי הזוכה באיגוד הבמאים זכה באוסקר לסרט הטוב ביותר.
הסרט אינו מועמד על תסריט. שני הסרטים האחרונים שזכו בלי מועמדות על תסריט: "טיטאניק" (1997) ו"צלילי המוסיקה" (1965).
אני מאמין שסרט זה יזכה בפרס למרות שלאחרונה מספר המועמדויות לא מבטיח טובות: מבין 11 הזוכים האחרונים רק "נאום המלך" (2010) זכה בפרס כשהוביל לבדו עם מספר המועמדויות הרב ביותר. "12 שנים של עבדות" (2013), "ארגו" (2012), "הארטיסט" (2011), "נער החידות ממומביי" (2008), "השתולים" (2006), "התרסקות" (2005) ו"מיליון דולר בייבי" (2004) זכו בפרס מבלי להוביל את רשימת המועמדים בשנתם, בעוד "בירדמן" (2014), "מטען הכאב" (2009) ו"ארץ קשוחה" (2007) זכו בפרס כשהובילו עם מספר המועמדויות הרב ביותר יחד עם סרט אחר. [הביקורת שלי על הסרט]

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

2 בפברואר 2016 בשעה 23:00, מאת

הוכרזו מועמדי קרן פרלוב 2016: סרטים על מגדל העמק, בית כנסת תל אביב, ובננה ישראלית מעבר לגבול

"היפה בנשים".

"היפה בנשים".

הוכרזו מועמדי תחרות קרן פרלוב ליצירה דוקומנטרית צעירה 2016 (ה-13 במספר), שנבחרו מבין כמאה הצעות שנשלחו מ-17 בתי ספר גבוהים לקולנוע ואמנות. חבר השופטים שיבחר בזוכה במענק ששוויו 40 אלף ש"ח, מונה את הבמאי תום שובל, העיתונאית רוית הכט, פיני שץ מקרן רבינוביץ' לאמנויות, עדי גרתי משידורי קשת, והעורכת והמפיקה יעל פרלוב, בתו של דוד.

ההכרזה על הזוכה בתחרות תתקיים ב-15 בפברואר, בסינמטק תל אביב. עוד במסגרת ההכרזה יוקרן זוכה השנה שעברה, "היפה בנשים" של מיה צרפתי מאוניברסיטת תל אביב.

מועמדי תחרות קרן פרלוב 2016:

Tower of the Valley של אופיר פרץ מהחוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב.
חמישים שנה לאחר שנעשה סרט פרסומת על מגדל העמק, המספר על הקמתה של עיירת פיתוח חדשה בישראל, יוצא הבמאי למסע קולנועי חזרה להיסטוריה כפי שהוא מכיר אותה, זו שסבתא שלו מספרת לו כל שבוע.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

31 בינואר 2016 בשעה 8:30, מאת

הסרט הישראלי "סופת חול" זכה בפרס השופטים של פסטיבל סאנדנס 2016

"סופת חול". למיס עמאר, ג'לאל מסרווה.

"סופת חול". למיס עמאר, ג'לאל מסרווה. צילום: ורד אדיר

הסרט הישראל "סופת חול" של עילית זקצר קטף את פרס חבר השופטים של תחרות הקולנוע העלילתי בפסטיבל סאנדנס 2016 (ה-32 במספר).

"סופת חול", המרחיב את סרטה הקצר של זקצר "תסנים", מספר על אם בדואית ובנותיה שמתחבטות בין המחויבות למסורת ולנאמנות המשפחתית, כאשר האב מתחתן עם אישה צעירה ועובר לגור בבית הצמוד.

28 בינואר 2016 בשעה 15:30, מאת רותם יפעת

מכונת הכסף – ביקורת #2

"מכונת הכסף". ריאן גוסלינג, סטיב קארל.

"מכונת הכסף". ריאן גוסלינג, סטיב קארל.

לסרט "מכונת הכסף" יש משהו שונה. כפי שאף אחד לא ממש הופתע מהאפלייה כלפי האפרו-אמריקאים במועמדויות לאוסקר השנה, כך גם אף אחד כבר לא מופתע כששחקן קומי נותן הופעה דרמטית מצוינת: סטיב קארל עשה את זה כבר ב"פוקס-קאצ'ר", רובין וויליאמס ב"סיפורו של וויל האנטינג" והרשימה ארוכה. לעומת זאת כשבמאי שידוע בעיקר בזכות שיתופי הפעולה שלו עם וויל פארל ("והרי החדשות", "החבר'ה האחרים" וכן האתר Funny or Die) מביים סרט המגולל את מה שהוביל למשבר ההכלכלי של 2007-8 באופן שלא היה מבייש אנשים שאמונים על הז'אנר – פה חשדתי.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

בשעה 9:00, מאת

"מכונת הכסף" – ביקורת #1

"מכונת הכסף". כריסטיאן בייל.

"מכונת הכסף". כריסטיאן בייל.

האם אפשר ליהנות מסרט שלא מבינים בו את הרוב? במקרה של "מכונת הכסף" התשובה, למרבה ההפתעה, היא חיובית. הסרט עוסק בפיצוץ הבועה של המשכנתאות בארצות הברית שהביאה למשבר הכלכלי העולמי ב-2008. הסרט רווי במונחים כלכליים ומנסה לעשות סדר בדברים ולהסביר את העניינים, ולפעמים זה מצליח, אך הוא בעיקר נשען על כוח השחקנים שלו, שבהחלט עושים את העבודה.

כריסטיאן בייל, סטיב קארל, ברד פיט וריאן גוסלינג הם ארבע הסיבות שסרט על כלכלה הרוויח מעל 55 מיליון דולר בארה"ב. הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, כמובן, ועל דמויות אמיתיות (תחת שמות אחרים) וכל אחד מארבעת הכוכבים הללו, כמו גם שחקנים נוספים בסרט (ביניהם רייף ספאל), מגלם דמות עם אישיות מובחנת, וכל אחד מוזר מאוד בדרכו הייחודית. במקרה של ספאל זה היה עובד יותר טוב אם לא היו מציינים בקול את נטייתו הטבעית להיות חיובי.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

27 בינואר 2016 בשעה 14:30, מאת

"חדר" – ביקורת

"חדר". ג'ייקוב טרמבליי, ברי לארסון.

"חדר". ג'ייקוב טרמבליי, ברי לארסון.

"חדר" הוא אחד הסרטים הטובים של 2016 והוא יישאר בקבוצה המובילה עד סוף השנה. זוהי דרמה מטרידה, מקורית ומרגשת, עשויה טוב, עם משחק טוב, וצריך ללכת לראות אותו מבלי לראות את הקדימון שלו שמגלה את כל הסרט.
זו אינה ביקורת רגילה. אני חושב שצריך לדעת לאיזה סרט הולכים, מה הסגנון הצפוי, אבל בשום אופן לא צריך לדעת כל מה שקורה בעלילה, וקשה לכתוב על "חדר" (ולהשמיע דעה וביקורת) מבלי לגלות יותר מדי על מה שקורה בו. כמו במקרה של סרט שלא דומה לו בשום בחינה אחרת, "מלחמת הכוכבים 7: הכוח מתעורר", צריך אולי לכתוב ביקורת שתיקרא לפני שהולכים לצפות בו, וביקורת שנייה למי שצפה בסרט (למשל: הקטע המעולה עם הטנדר!).

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

26 בינואר 2016 בשעה 20:00, מאת

עוד ישראלים בפסטיבל ברלין 2016, בינהם "מי יאהב אותי עכשיו", "אינרציה", "פה ולא שם" ו"קפה נגלר"

"אינרציה". גליה ישי, אילנית בן יעקב.

"אינרציה". גליה ישי, אילנית בן יעקב.

פסטיבל ברלין 2016 (ה-66 במספר) מרחיב את היצע הסרטים הישראלים שיקרין: "מי יאהב אותי עכשיו?" של תומר וברק הימן יוקרן במסגרת 'פנורמה'; "אינרציה" של עידן חגואל, "פה ולא שם" של דנאי אילון ו"בין גדרות" של אבי מוגרבי יוקרנו במסגרת 'קולנוע חדש'; "קפה נגלר" של מור קפלנסקי יוקרן במסגרת 'קולנוע קולינרי' לסרטים העוסקים באוכל; והסדרה "התסריטאי" של סייד קשוע תוקרן במסגרת חשיפת סדרות טלויזיה.

"מי יאהב אותי עכשיו" מתעד את סער מעוז, מגיבורי הסדרה "משפחות" של הבמאים, שחי כעת בלונדון, התרחק ממשפחתו ומהיהדות, יצא מהארון ובמקביל לגילוי שהוא נשא HIV והצורך לספר להוריו, הוא מוצא משפחה חדשה במקהלה גאה בלונדון. "אינרציה" מספר על אשה שמתעוררת מסיוט בדירת השיכון שלה בחיפה לאחר שחלמה כי רצחה את בעלה, ואז מגלה שהוא נעלם מחייה. "פה ולא שם" מתעד את סיפור משפחתה של הבמאית המנסה להתמקם מחדש בירושלים, כששבה לאחר שנים של היעדרות וציווי של אביה לא לחזור אל עיר הולדתה. "קפה נגלר" הוא בית קפה שהוקם ונוהל על ידי חמישה דורות קודמים במשפחתה של הבמאית, וזו יוצאת לברלין לחקור את ההיסטוריה שלו, אך מגלה שהיא לא קסומה כפי שחשבה. "בין גדרות" מתעד את פעולתה של סדנת תיאטרון של מבקשי מקלט מאריתריאה וסודאן, הכלואים במתקן 'חולות' שבנגב. "התסריטאי" מספרת על תסריטאי ערבי-ישראלי שיצר סדרת טלויזיה מצליחה, וכעת עובר חשבון נפש בהתקרבו לגיל 40, תוך שהוא ובני משפחתו מתמודדים עם משבר זהות והגדרה עצמית לאומית.

 

פסטיבל ברלין יתקיים בין ה-11 ל-21 בפברואר. עוד סרטים ישראלים שכבר הוכרזו בעבר כמשתתפי הפסטיבל: "סופת חול" של עילית זקצר, "צומת 48" (ש.ל.ר, Junction 48) של אודי אלוני, "צומת הרוחות" של רותם מורט ו"מושקי" של עליזה חנוביץ'. אבי מוגרבי שסרטו הצטרף כעת לפסטיבל, ישפוט בתחרות הסרטים הקצרים של הפסטיבל.

23 בינואר 2016 בשעה 8:30, מאת

"ספוטלייט" – ביקורת #2

"ספוטלייט". בריאן דרסי ג'יימס, מייקל קיטון, רייצ'ל מק'אדמס, מארק רופאלו.

"ספוטלייט". בריאן דרסי ג'יימס, מייקל קיטון, רייצ'ל מק'אדמס, מארק רופאלו.

"ספוטלייט" הוא סרט טוב שעם במאי מיומן וטוב יותר היה יכול להיות סרט… טוב יותר.

בקיץ 2001 עורך (מייקל קיטון) ושלושה עיתונאים מהווים את "ספוטלייט", צוות כתבות התחקיר של ה"בוסטון גלוב". הם עובדים במשך חודשים על סיפור רגיש מאוד בעיר שידועה באוכלוסייה הקתולית השמרנית שלה: התעללות מינית של כמרים בנערות ובנערים צעירים. מדובר בהתעללות של כמרים רבים שהיתה ידועה, ככל הנראה, לראשי הכנסייה. את הסיפור דוחף עורך ראשי חדש של העיתון (ליב שרייבר), שזוכה לתואר: היהודי הראשון שעומד בראש ה"בוסטון גלוב".

הסרט מצליח לתאר בצורה טובה את השתלשלות הדברים. יש הרבה דמויות ושמות ומצליחים לעקוב יפה אחרי המתרחש. מציגים יפה את הסביבה שבה מתרחש הסיפור, נראה שבכל מקום בבוסטון יש כנסייה; עם זאת, יש רגע אחד שמדגים את חוסר התחכום בעשייה. כשמייק (מארק רופאלו) מגיע לראיין אדם שהיה קורבן כשהיה ילד, בנוכחות עורך דינו (סטנלי טוצ'י). ברגע שרואים את האיש בפעם הראשונה אי אפשר שלא לשים לב לצלקות ממחטים בזרועו. ובכל זאת, בסוף ריאיון בן מספר דקות יש תקריב ליד המנוקבת שלו. אם לא ראיתם את זה עד עכשיו אין לכם סיבה לצפות בסרט.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

21 בינואר 2016 בשעה 19:00, מאת

"האיש שנולד מחדש" – ביקורת

"האיש שנולד מחדש". ליאונרדו די'קפריו.

"האיש שנולד מחדש". ליאונרדו די'קפריו.

"האיש שנולד מחדש" הוא מערבון ארוך מדי, מרשים ביותר, משעמם לפרקים, אלים מאוד אך במידה, לעתים קשה לצפייה וצפוי. זהו מערבון בשלג. אנחנו רגילים לראות את הסוסים במערבון מעלים עפר בדהירתם, את השמש היוקדת מסנוורת את עיני הבוקרים ואת האינדיאנים חצי ערומים. אז פה הם לובשים משהו – אחרת הם יקפאו מקור.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

בשעה 9:30, מאת גל בין

"ספוטלייט" – ביקורת #1

"ספוטלייט". בריאן דרסי ג'יימס, ג'ון סלאטרי, רייצ'ל מק'אדמס, מארק רופאלו, ליאב שרייבר, מייקל קיטון.

"ספוטלייט". בריאן דרסי ג'יימס, ג'ון סלאטרי, רייצ'ל מק'אדמס, מארק רופאלו, ליאב שרייבר, מייקל קיטון.

"ספוטלייט" הוא סרט דרמה בעל אופי דוקומנטרי, שזורם היטב לכל אורכו תוך מתן במה לנושא חברתי חשוב. לפי נתוניו, זהו סרט אוסקרים קלאסי: דרמה ביוגרפית המבוססת על סיפור אמיתי שזעזע את אמריקה, בכיכובם של כמה וכמה שמות מוכרים. אכן "ספוטלייט" נותן מענה יפה לקריטריונים של האקדמיה ומעמדותו לפרס הסרט הטוב ביותר הושגה בזכות ולא בחסד. אך האם זהו באמת אחד הסרטים הטובים ביותר של השנה, כמתבקש ממועמדותו לאוסקר? לא בטוח. אמנם מדובר בסרט טוב מאוד, אבל לא עד כדי כך.

את הסרט ביים טום מקארת'י שגם כתב את התסריט (יחד עם ג'וש סינגר). מקארת'י, שעד כה לא ביים סרטים נחשבים (סרט האחרון, "הסנדלר" בכיכובו של אדם סנדלר, נקטל בידי המבקרים והקהל), אינו עושה דבר יוצא דופן או מיוחד מבחינת הבימוי. נראה שעיקר עבודתו היתה לא להפריע לסיפור להתקדם בקצב שלו. לעומת זאת, מבחינת התסריט יש הרבה יותר ממה להתפעל. הבחירה להימנע מהמבנה הקלאסי של פתיחה-סיבוך-התרה, ובמקום זאת לדבוק בדרך סיפור בעלת אופי הרבה יותר היסטורי-דוקומנטרי מאפשרת לסרט לזרום היטב ולקהל לקבל תחושה מציאותית יותר של כיצד נראית עיתונות חוקרת ביום יום.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

17 בינואר 2016 בשעה 14:30, מאת

"זגורי אימפריה" נמכרה לעיבוד הוליוודי בידי אולפני סוני

"זגורי אימפריה".

"זגורי אימפריה".

סדרת הלהיט הישראלית "זגורי אימפריה" של מאור זגורי נמכרה לעיבוד הוליוודי בידי אולפני סוני, בתקוה שהפיילוט יגרור מכירה לגוף שידור. על העיבוד יהיה אמון דיויד שור ("האוס").

אולפני הרצליה שהפיקו את הסדרה, היו גם אחראים לשיווק שלה בארה"ב, וקצרו הצלחה נעימה. בארץ, "זגורי אימפריה" הוכתרה בידי הוט כסדרה המצליחה ביותר בתולדותיה, בהיבטי רייטינג (המתפרסים על צפיה לינארית יחד עם הזמנות ב-VOD).


כרטיסים לסרטים

לרשימת זמני ההקרנה בקולנוע קרוב אליכם בחרו עיר:

סינמה סיטי, יס פלאנט, קולנוע לב, רב חן, גלובוס מקס, סינמטק תל אביב