מגזין סרטים

20 במאי 2015 בשעה 22:00, מאת

"מצחיקה שכזאת" – ביקורת

"מצחיקה שכזאת". אוון ווילסון.

"מצחיקה שכזאת". אוון ווילסון.

"מצחיקה שכזאת" הוא סרט רע ולא מצחיק. התסריט נכתב בשנות ה-90 וגם אם היה מופק כשנכתב הוא היה נראה מיושן ומעצבן. לא עוזר שהוא גם לא אמין, השחקנית הראשית לא מקסימה כפי שהיא צריכה להיות והכול מוגזם ומופרך. את הסרט כתב (עם אשתו דאז) וביים פיטר בוגדונוביץ', שידע לעשות סרטים טובים, רובם בשנות ה-70 עם "ירח של נייר" ו"מה נשמע דוק?". בסרט מופיעה בתפקיד קטן מאוד סיביל שפרד, שבוגדונוביץ' "גילה" בסרטו "הצגת הקולנוע האחרונה".

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

19 במאי 2015 בשעה 18:00, מאת

במאי "מבוך השקרים" ג'וליו ריצ'רלי יגיע לישראל

"מבוך השקרים". אלכסנדר פהלינג.

"מבוך השקרים". אלכסנדר פהלינג.

במאי הסרט "מבוך השקריםג'וליו ריצ'רלי, יגיע לביקור בישראל לכבוד עלית סרטו לאקרנים, בליוי כוכב הסרט החוזר אלכסנדר פהלינג, שאך לאחרונה הצטלם לסרט הישראלי "פלאפל אטומי".

ריצ'רלי הוא שחקן במקור, ש"מבוך השקרים" הוא סרט הביכורים שלו על כסא הבמאי.הוא נולד באיטליה וגדל בגרמניה, לאב איטלקי ולאם גרמניה. סרט הביכורים שלו עוסק במשפטי פרנקפורט (הידועים גם כמשפטי אושוויץ), כאשר בגרמניה של שנת 1958, התובע הכללי הצעיר (בגילומו של פהלינג) מוצא ראיות נגד חברי אס-אס ששירתו באושוויץ, אך זוועות העבר גובים ממנו מחיר אישי.

ריצ'רלי ופהלינג יפספסו את בכורת הסרט בסוף השבוע הקרוב (21.5) וינחתו בארץ ביום שני הקרוב (25.5).

בשעה 8:00, מאת

סרט התעודה הישראלי "שיח לוחמים" נרכש להפצה בארה"ב

"שיח לוחמים - הסלילים הגנוזים".

"שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים".

סרט התעודה הישראלי "שיח לוחמים – הסלילים הגנוזים" של מור לושי, נמכר להפצה בארה"ב. החברה הרוכשת היא מיוזיק בוקס, שהפיצה לאחרונה גם את הסרט הישראלי "גט".

הסרט מבוסס על ריאיונות שערכו קיבוצניקים צעירים (בינהם עמוס עוז ואברהם שפירא) עם חיילי צה"ל שהשתתפו במלחמת ששת הימים, כשבוע בלבד לאחר תומה.

"שיח לוחמים" הוקרן בפסטיבלים סאנדנס וברלין, וזכה בפרס הביכורים והתחקיר של פסטיבל דוקאביב. הוא עתיד לעלות לאקרנים באופן מסחרי בישראל ביוני הקרוב, ואל מדינות ההפצה מצטרפות גם גרמניה, איטליה, צרפת, אנגליה ופולין בין היתר.

17 במאי 2015 בשעה 18:00, מאת

קולנוע גת בתל אביב יסגר אחרי 57 שנים

קולנוע גת הותיק יסגר סופית בשבוע הבא (26.5), לאחר שמועות על מותו הקרב מזה שנים. גת הוקם ב-1957, והיה מאחרוני בתי הקולנוע העצמאיים שפעלו במדינה (על אף שבשנים האחרונות הוא מופעל כחלק מרשת 'רב חן') בימים בהם הכל עובר לקומפלקסים ענקיים בפאתי הערים.

בית הקולנוע נמכר ויחליף ידיים, כך שכנראה יומר ליעוד אחר לחלוטין. הוא מותיר בתל אביב את קולנוע רב חן דיזנגוף, לצד אולמות פרטיים גם במוזיאון תל אביב, קולנוע אורלנדו בבית ציוני אמריקה ZOA, ובתי הקולנוע של לב.

בשעה 16:00, מאת

מירי רגב היא שרת התרבות החדשה: לא אתן יד לפגיעה בתדמית המדינה, בחיילי צה"ל ובמסורת

מימין: מירי רגב ולימור לבנת. צילום: קובי אליהו

מימין: מירי רגב ולימור לבנת. צילום: קובי אליהו

ח"כ מטעם הליכוד מירי רגב, נכנסה היום (א') לתפקיד שרת התרבות והספורט של מדינת ישראל, במקומה של לימור לבנת, המסיימת 6 שנים בתפקיד. בטקס חילופי השרות שנערך בשלוחת המשרד בשכונת שייח ג'ראח בירושלים (ולא במשרד התרבות בתל אביב), אמרה רגב: "החברה הישראלית היא חברה רב-גונית. יחד כולם יוצרים את ההוויה הישראלית שיוצרת אותנו ומאחדת אותנו. אני מודעת לחשיבות העצומה שיש להעמקת התרבות והספורט בחברה פלורליסטית כחלק מהמאבק המתמשך של החברה הישראלית לחיזוק הערכים החינוכיים המשקפים את צביונה של המדינה היהודית והדמוקרטית. אני מכירה את הצורך לעודד תרבות ויצירה בכל התחומים כדי להמשיך להעשיר ולחזק את המדינה והחברה על כל גווניה. תמיד כיבדתי את החשיבות שבחיי היצירה והפלורליזם. בשם הפלורליזם התרבות תגיע לכל חלקי הארץ. בשם הפלורליזם לא אתן יד לפגיעה בתדמיתה של מדינת ישראל, בחיילי צה"ל ובמסורת שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. בשם אותו הפלורליזם אתן מקום של כבוד גם ליצירה מקומית הרואה ומכבדת את המורשת היהודית. אני מודעת לצורך החיוני לשמור על חופש היצירה, על חירות הביטוי של כל אדם יוצר, להכיל את חברתנו הרב תרבותית על מגוון מקורותיה. מדינת ישראל היא מדינה שוחרת ספורט. חשוב להמשיך ולעודד את פעילות הספורט כבר מהגיל הצעיר לחזק את הספורט העממי וההישגי ולדאוג לתשתיות נאותות בישובים ברחבי הארץ. המשימה המרכזית שלי, למושב הכנסת הקרוב, היא לדאוג להעלאת תקציב התרבות והספורט לשנים 2015-2016."

נאומה של רגב מכוון ככל הנראה למספר אירועים שהתרחשו בשנים האחרונות בתרבות הישראלית: אמני תיאטרון מיאנו להופיע בישובים מעבר לקו הירוק (דוגמת אריאל), נוצרו סרטים המבקרים את צה"ל ("עדות" למשל, שהותקף על ידי השרה היוצאת), התקיימו בסינמטקים אירועים ופסטיבלים המבכים את קום המדינה (למשל פסטיבל הנכבה), וגם עלה קמפיין 'אחוז אחד לנשמה' להעלאת תקציב התרבות לגודל של אחוז מתקציב המדינה הכולל.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

16 במאי 2015 בשעה 2:05, מאת

"הנוקמים: עידן אולטרון" הוא הסרט ה-21 שחוצה את רף מיליארד הדולרים

"הנוקמים 2: עידן אולטרון". רוברט דאוני ג'וניור, כריס אוואנס, כריס המסוורת'.

"הנוקמים 2: עידן אולטרון". כריס אוואנס, רוברט דאוני ג'וניור, כריס המסוורת'.

זו ידיעה שיכולנו להכין מראש. "הנוקמים: עידן אולטרון" עבר את רף מיליארד דולר הכנסות ובכך הפך לסרט ה-21 בהיסטוריה שעושה זאת. הסרט צפוי להתקרב לראש הרשימה שבה נמצא "הנוקמים" (2012), הסרט השלישי הכי מצליח אי פעם אחרי שני הסרטים היחידים שצברו מעל 2 מיליארד דולר: "טיטאניק" (1997) ו"אווטאר" (2009), שניהם בבימוי ג'יימס קמרון.

2015 צפויה להיות שנה רווחית במיוחד. אחרי "מהיר ועצבני 7" שזינק למקום הרביעי אי פעם(!), סרטים נוספים שצפויים להצטרף השנה למועדון המיליארד הם "עולם היורה" ("פארק היורה" מ-1993 היה הראשון שחצה את המיליארד) ו"מלחמת הכוכבים- פרק 7: הכוח מתעורר" ("מלחמת הכוכבים- פרק 1: אימת הפנטום" עשה זאת ב-1999, וכולם מצפים שיהיה טוב ממנו ומהמשכיו). אולי יצליח לעשות זאת גם "מיניונים", שעוסק ביצורים הצהובים שהופיעו לראשונה ב"גנוב על הירח" ועזרו ל"גנוב על המיניונים" להגיע ל-970 מיליון דולר ברחבי העולם. אם יעשה זאת יהיה הסרט המצויר השלישי ברשימה היוקרתית אחרי "לשבור את הקרח" ו"צעצוע של סיפור 3". "לשבור את הקרח", כמו שני הסרטים בראש הרשימה, יוצא מן הכלל בכך שאינו סרט המשך כמו רוב הסרטים בה.

20 הסרטים הכי מצליחים אי פעם:
1. טיטאניק
2. אווטאר [שלושה סרטי המשך בדרך!]
3. הנוקמים
4. מהיר ועצבני 7 [המשך יבוא]
5. הארי פוטר ואוצרות המוות: חלק 2
6. לשבור את הקרח [המשך יבוא]
7. איירון-מן 3
8. רובוטריקים 3
9. שר הטבעות: שיבת המלך
10. סקייפול [האם "ספקטרה" יצליח השנה כמוהו?]
11. רובוטריקים 4
12. עלייתו של האביר האפל
13. שודדי הקריביים 2: תיבה של איש מת
14. צעצוע של סיפור 3 [עובדים על סרט רביעי]
15. שודדי הקריביים 4: זרמים זרים [מצלמים את הסרט החמישי בימים אלו]
16. פארק היורה
17. מלחמת הכוכבים- פרק 1: אימת הפנטום
18. אליס בארץ הפלאות [המשך מתוכנן]
19. ההוביט- חלק 1: מסע בלתי צפוי
20. האביר האפל [המשך ל"באטמן מתחיל"]
13 במאי 2015 בשעה 21:01, מאת

הוכרזו זוכי פסטיבל דוקאביב 2015: "עד קצה הזריחה" הישראלי הטוב ביותר

"עד קצה הזריחה".

"עד קצה הזריחה".

הוכרזו זוכי פסטיבל דוקאביב 2015 (ה-17 במספר), ואת הפרס הראשי לסרט התעודה הישראלי הטוב ביותר קטף "עד קצה הזריחה" של סילבן ביגלאייזן. בתחרות הישראלית שפטו  העורך מוריס בן מיור, מפסטיבל סאנדנס דיויד קורייר, המפיקה ליסה שילוח עוזרד, מבקר הקולנוע בויד ואן הויך, ןמיסד פסטיבל הקולנוע איי-דוקס בסין שרל ז'נג. את בחירתם בסרט הישראלי-בלגי "עד קצה הזריחה" הם נימקו בתיאור: "מסע קולנוע המגלה את האושר ברגעים הקטנים ביותר בחיים. מלא בהומור, חמלה ואהבה, הסרט ממלא ומחמם את לב הצופים."

רשימת הזוכים בפרסי פסטיבל דוקאביב 2015:

התחרות הישראלית

הסרט הישראלי הטוב ביותר
"עד קצה הזריחה", סילבן ביגלאייזן

הסרט הישראלי הטוב ביותר – ציון לשבח
"שבעה ימים בסנט פטרסבורג", ראובן ברודסקי

סרט ביכורים
"שיח לוחמים: הסלילים הגנוזים", מור לושי

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

12 במאי 2015 בשעה 14:00, מאת אלינור נחמיה

המדריך למענקי פיתוח של תסריטים עלילתיים באורך מלא

"לרדת מהעץ". גל תורן, סשה אגרונוב.

סשה אגרונוב על המחשב, יחד עם גל תורן, מתוך "לרדת מהעץ".

ישנם כיום מספר אפיקים קבועים המאפשרים ליוצרים להגיש בקשות למענקי פיתוח סרט עלילתי באורך מלא (פיצ'ר), והם שלוש קרנות הקולנוע המרכזיות בארץ: קרן הקולנוע הישראלי, קרן יהושע רבינוביץ', וקרן גשר לקולנוע רב-תרבותי. מועדי ההגשה פחות או יותר קבועים, טיבם של המענקים (הסכום המוצע) עלול להשתנות, אך היתכנותם אינה מוטלת בספק, לעת עתה, והם חלק מהמנגנון של הקרנות הציבוריות. בנוסף למועדים הקבועים של שלוש הקרנות המרכזיות, ישנם מענקי פיתוח משתנים, שהם שיתופי פעולה של הקרנות עם פסטיבלים או עם גופים שונים (לרוב בדגש על ז'אנר או על נושא מסוים, כמו סרטים העוסקים במושג הישראליות/פריפריה/סכסוך).

במאמר זה נסקור רק מענקים לסרטי עלילה באורך מלא – לא תעודה, לא דרמות ולא קצרים (ולכן הקרן החדשה לקולנוע ולטלויזיה וקרן מקור, שאין להן מענקי פיתוח לעלילתיים, לא מוזכורת במאמר). תוכלו למצוא כאן שאלות ותשובות עם שלוש הקרנות המעניקות פיתוח לעלילתי, ועם במאיות-תסריטאיות ששיתפו בסיפורי תחילת הדרך וקבלת המענק שלהן.

מענקי פיתוח תסריט קבועים

מענקי הפיתוח של קרן הקולנוע הישראלי

"קרן הקולנוע הישראלי" נותנת מענקי פיתוח בשני מועדים בשנה הפתוחים ליוצרים בשני מסלולים:

"המסלול המקצועי":
"על המגישים במסלול המקצועי להוכיח ניסיון קודם בכתיבה של סרט עלילתי (דרמה) באורך של 50 דקות לפחות שהוקרן במסגרת מקצועית, מסחרית או פסטיבלית, או 3 פרקים בסדרת דרמה באורך של 30 דקות כל פרק, שהוקרנו במסגרת מקצועית, מסחרית או פסטיבלית. על המגישים להיות תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע או תאגידי הפקה עצמאיים הרשומים ופועלים דרך קבע בישראל ושהם בגדר "מפיקים עצמאיים", ובכפוף להגדרה של סרט ישראלי – תקנות הקולנוע (הכרה בסרט כסרט ישראלי) התשס"ה 2005. סך השקעת הקרן בפיתוח במסגרת המסלול המקצועי תהיה בין 40,000 ₪ ל-80,000 ₪ (במקרים מיוחדים, הקרן תבחן לפי שיקול דעתה, אפשרות לתוספת, בסדר גודל של עד 20%)."

"המסלול הפתוח":
"למסלול הפתוח רשאים לפנות יוצרים בעלי רקע אמנותי מוכח שאינם בעלי ניסיון כמפורט ב"מסלול המקצועי" לעיל. השקעת הקרן בפיתוח במסגרת "המסלול הפתוח" תהיה עד סך של 30,000 ₪."

(לקוח מתוך דף המידע של הקרן מ-2015 כפי שעודכן כעת באתר הקרן, מומלץ לקרוא את כולו על מנת לקבל את התמונה השלמה).

שוחחתי עם נציגת קרן הקולנוע הישראלי בתקווה לקבל מענה לשאלות שעלו לי בעת הקריאה בדף המידע המפורסם באתר הקרן-

האם יש מגבלה על מספר הפעמים שניתן להגיש את אותו הפרוייקט לפיתוח?

עד כה היה ניתן להגיש את אותו פרויקט פעם נוספת בתשלום אגרת קריאה של 150 ש"ח אך ביטלנו את זה. כעת רשאי יוצר להגיש פעם נוספת אחת בלבד את אותו הפרויקט.

לחצו לקריאת הפוסט המלא »

11 במאי 2015 בשעה 20:00, מאת

השחקן גדעון זינגר הלך לעולמו

"אמי הגנרלית". גילה אלמגור, צחי נוי, גדעון זינגר.

גדעון זינגר לצידה של גילה אלמגור בסרט "אמי הגנרלית". צילום: יוני המנחם

השחקן והזמר הישראלי גדעון זינגר הלך לעולמו היום (ב') בגיל 88. בעקבות סיבוכי מחלתו ורצונו למות בישראל, שב ארצה מאוסטריה – בה חי כמעט 3 עשורים – ונפרד ממשפחתו בטרם נפטר בבית החולים איכילוב בתל אביב.

זינגר נולד בצ'כוסלובקיה ועלה לארץ ב-1940. הוא התגורר בתל אביב ולמד נגינה ושירה. לאחר שנפצע בלחימה כפלמ"חניק, הצטרף לצ'יזבטרון והיה סולן שיר "הרעות" המקורי. בשנות ה-1950-1960 היה חבר ב'רביעית מועדון התיאטרון', וכמו כן זכה במקום הראשון של פסטיבל הזמר 1961 עם השיר "שאני עמך".

בקולנוע הופיע בסרטים כגון "איי לייק מייק", "רק בלירה", "תעלת בלאומילך", "השועל בלול התרנגולות" ו"אמי הגנרלית", אך הוא מוכר בעיקר בזכות סדרת הילדים "דלת הקסמים" בתפקיד הקוסם מר קוק. הופיע בתיאטרון הבימה, הקאמרי, תיאטרון באר שבע וצוותא, בין היתר בהצגות "אופרה בגרוש", "הזוג המוזר", "הבה נתגרש", "אדם הוא אדם" ו"איש למנשה". ב-1983 פוטר מתיאטרון הבימה ועזב את ישראל.

ב-1987 השתקע בוינה שבאוסטריה, ושיחק שם בתיאטרון ובקולנוע. ב-2005 נישא לאמנית שירה זינגר, ובנו הוא עורך הדין יואל זינגר, מאדריכלי הסכם אוסלו.

בשעה 12:00, מאת

ריאיון עם יוצרי מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי, מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן

יוצרי מאגר העדויות: מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן. צילום: ניקול דה קסטרו

יוצרי מאגר העדויות: מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן. צילום: ניקול דה קסטרו

ההיסטוריה היא אלמנט חשוב בזהות הישראלית, ובמדינה קטנה וצעירה כמו שלנו, יש פחות מ-70 שנה לתעד בתרבות המקומית. ועם זאת, ממסדי מדינה ומוסדות שזוכים להכרה ותמיכה קבועה מהמדינה, לא שמו את שימור ההיסטוריה בראש מעינייהם. ארכיון רשות השידור צובר לו אבק שם במרתפים (צריך לציין לחיוב את החינוכית שעושה בדיוק ההיפך), לאקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה אכפת רק להכריז מי הכי טוב באותה השנה, והרשויות גם הן, יוזמות רק קידום של הצֶבֶר הנוכחי. שימור ההיסטוריה הוא בעצם יוזמתם של האנשים היחידנים, החל מליה ון ליר בסינמטק ירושלים (ואחריה גם אלון גרבוז בסינמטק תל אביב), סטיבן שפילברג עם הקרן שלו, אנוכי עם אידיבי מאגר הידע על הקולנוע הישראלי, ובתום עשר שנות צילום – גם מרט פרחומובסקי ואביטל בקרמן עם 'מאגר העדויות של הקולנוע הישראלי'.

עכשיו כשאני קורא את שני השמות זה לצד זה – 'אידיבי מאגר הידע' ו'מאגר העדויות' – הם נראים ודאי דומים, אך אין בכך להעיד על דימיון אמיתי. אידיבי הוא מאגר כתוב שנועד גם לקשר בין כל הסרטים והצוות מאחוריהם – בעוד מאגר העדויות מבוסס על ריאיונות שהוסרטו ובהם כ-50 אנשי מפתח בקולנוע הישראלי, מספרים בעצמם על ההיסטוריה שלהם.

"לאורך העשור השקיעו בפרויקט כמה ממוסדות התרבות הבולטים בישראל: מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, קרן הקולנוע הישראלי, סינמטק תל אביב וסינמטק ירושלים," מוסרת בקרמן. "בעזרת התמיכה שלהם יצאנו עד היום לחמישה סבבים בני כמה ימים של צילומים, בתקציב כולל שמתקרב למיליון ש"ח. אנשי הצוות שלנו הם ברובם אנשי מקצוע עסוקים ומוערכים, ביניהם הצלמים אביגיל שפרבר, עדי רייס ואבנר אלקרס ומקליט הקול ודים יאגמן."

היה קשה לקבל את התמיכה?
מרט: במקרה שלנו, קיבלנו חיבוק חם מהגופים שעבדנו איתם. לקח זמן לשכנע אותם להתחיל לתמוך בפרויקט, אבל מהרגע שהם ראו את הראיונות הראשונים והבינו את הפוטנציאל, העסק זרם. כמובן שהיינו שמחים אם היה יותר תקציב, שהיה מאפשר לנו להתקדם עם הפרויקט בקצב גבוה יותר, אבל מה שקיבלנו הוא יפה מאד ואנחנו לא מתלוננים.
לחצו לקריאת הפוסט המלא »

בשעה 11:00, מאת

שתי נשים במקום גבר אחד: אסף אמיר פורש מיו"ר איגוד המפיקים, יפעת פרסטלניק וענת אסולין יחליפו

ענת אסולין (מימין) ויפעת פרסטלניק.

ענת אסולין (מימין) ויפעת פרסטלניק.

לאחר 34 שנות שליטה גברית בתפקיד יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע ולטלויזיה בישראל, נכנסות שתי (!) נשים לתפקיד. אסף אמיר פורש מהתפקיד בתום כ-3 שנים (של קדנציה שניה), והמפיקות יפעת פרסטלניק ("מקימי", "ברקיע החמישי") ענת אסולין ("שביתה", "האסונות של נינה") יחליפו אותו.

הקדנציה השניה של אמיר בתפקיד היתה מלאת מאבקים, בין היתר נגד קיצוץ במחויבויות התוכן של זכיניות הטלויזיה המסחרית, חיוב רשות השידור להשקיע בהפקות מקור, וזכויות המסחור של תוכניות בטלויזיה – מה שהוביל להקמת ועדת איל שקבעה שורת המלצות לפתרון הכשל בתחום ההפקה לטלויזיה. אמיר הצליח להביא להבטחות של רשות השידור להשקעה ולהקמת ועדת איל כמובן, אבל ישום שני אלו עוד לא בוצע ויהיה כעת באחריותן של יושבות הראש החדשות.

נשמע קשה, אבל אם גבר אחד ידע להסתדר עם התפקיד בעשרות שנותיו של האיגוד, מדוע נדרשות פתאום שתיים לבצע אותו במקומו?

 

7 במאי 2015 בשעה 10:40, מאת

השחקן אריה אליאס הלך לעולמו

"חגיגה בסנוקר". אריה אליאס, יהודה ברקן.

אריה אליאס מימין, עם יהודה ברקן בסרט "חגיגה בסנוקר".

השחקן הישראלי אריה אליאס הלך לעולמו, והוא בן 94.

אליאס נולד בכורדיסטאן והיה היהודי הראשון‏‏‏ שהתקבל לאקדמיה לאמנויות יפות בפקולטה לדרמה בבגדד שבעיראק בשנת 1941. בשנת 1947 עלה לישראל, לקח חלק בפעילויות הפלמ"ח ולחם במלחמת העצמאות.

בשנות ה-1950 השתלב בתיאטרון אך לא בלט. רק ב-1966 משכיכב בסרט "הילד מעבר לרחוב", חל מפנה בקריירה שלו, ולאחריו הוא הופיע בסרטים "999… עליזה מזרחי", "השוטר אזולאי" ו"קזבלן". תפקידיו הזכורים ביותר עד ימינו הם בסרטי הבורקס "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר". ב-2003 הופיע בתפקידים בכירים בסרטים "הכוכבים של שלומי" ו"מסעות ג'יימס בארץ הקודש" (עליו גם זכה בפרס אופיר לשחקן ראשי), ועשר שנים מאוחר יותר (2013) זכה בפרס אמ"י למפעל חיים.

 


  • iPad
  • iPhone
  • Android
  • קחו את המגזין של אידיבי איתכם לכל מקום - השתמשו באפליקציות שלנו.
חברים שיתפו
כרטיסים לסרטים

זמני הקרנת סרטים

לרשימת זמני ההקרנה בקולנוע קרוב אליכם בחרו עיר:

קולנועים מבוקשים: סינמה סיטי, יס פלנט קניון איילון, גלובוס מקס קריון, יס פלנט לב המפרץ